ר' משה בן סעדיה ערוסי העתיק את ספר הקבלי סגולות למרי שלום בן יוסף קרחי בה' בתמוז תק"ה (1745), לא ידוע היכן.
בכה"י עשרים דפים, ובפתיחה כתוב: "אתחיל לכתוב ספר סגולות בעזרת... שמו תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו". בתוך גוף הטכסט ישנן תוספות והערות שונות, כמו למשל בדף 17 א': הגהה לר' שלמה הכהן ז"ל אסור להאמין גרושין למעלה כי זה ח"ו הפך הייחוד... וכי העליתי בבחינות הזוהר מאמר כ"ה יע...
ר' נתנאל בן סעדיה ערוסי העתיק בצנעא בשנת תרס"א (1901) את החיבור כתאב אלטב-ספר הרפואה למרי זכריה הרופא.
בכה"י רמ"ה דפים בשני כרכים, ועוסק ברשימת צמחי מרפא על פי מיטב המסורת בימי הביניים שנהגה בתימן. הוא תרגם את הספר מאותיות ערביות לאותיות עבריות, הכין סידור חדש עפ"י א' ב', כפי שהוא כותב בהקדמה לספר.
העתקה זו נפוצה במספר עותקים נוספים בקרב יוצאי תימן בישראל.
ר' סעדיה בן יוסף ערוסי נולד בצנעא בשנת תקצ"א (1831), ולפי דיעה אחרת בשנת תקצ"ט (1839). התפרנס ממקצועו ברקמה ושזירת חגורות למשפחת המלוכה ולנכבדי הבירה המוסלמים. הוא היה בן חבורתם של חכמי צנעא ומשכיליה, כמו החכם באשי מרי יחיא קאפח ומרי חיים בן יחיא חבשוש.
בשנת תרכ"ה (1865) העתיק את ספר התכונה בערבית ועברית שחברו מרי יחיא קאפח ומרי יחיא אביץ. הוא היה בקי בחכמת האסטרונומיה והאסטרולוגיה...
מרי יוסף שעתאל היה מרי קהילת יוצאי צנעא בעיר שיבאם שבמרכז תימן בשנת תרי"ט (1859), ולצדו היה מרי שמואל ערוסי.
הוא ידוע מתוך דברי ר' יעקב ספיר שביקר בשנה זו בתימן. הוא כותב, כי בעיר היו כשמונים בתי אב, רובם בעלי מלאכה ומסחר ומעמדם הכלכלי היה מבוסס. ראש הקהילה היה מרי יוסף שעתאל יצרן כלי ברזל, עם מרי שמואל ערוסי שהתפרנס ממסחר וביצור בגדים.
היה בעל מדות, תלמיד חכמים ובעל זכרון פלא...
מרי סעדיה בן משה עריק היה דיין בחבאן במזרח הרחוק של תימן, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום על מכתב ששלחו חברי בית דין חבאן למושל המוסלמי בשנת תש"ד (1944), עקב גזירות קשות שהטיל עליהם המושל, ולא עוד אלא לאחר שפנו לשלטון הבריטי, אילץ המושל המוסלמי את היהודים להכחיש את טענותיהם. הוא חתום על מכתב ההכחשה של טענותיהם. חברי בית הדין החתומים עמו: מרי סעדיה בן משה עריק, מרי שלום בן יוסף...
ר' צאלח ערקובי היה חבר במועצת מחנה גאולה שליד עדן בשנים הסמוכות לעלייה הגדולה לארץ. יתכן ושם משפחתו עורקבי, ושובש ע"י פקידי מחנה העולים. לא ידוע מתי בדיוק נולד והיכן, וכן לא ידוע איזו קהילה ייצג במחנה. היו י"ז חברים במועצת חכמי המחנה, ועפ"י חשיבותם ופעילותם הוא דורג עשירי ברשימה. ראשי המחנה היו מרי נסים טיירי, וגדול המקובלים בדור העלייה מדרום תימן מרי חיים סנואני.
כל חברי המועצה הושלכו...
מרי אברהם בן משה ערשי נולד בצנעא בסוף המאה הי"ח או בתחילת המאה הי"ט. הוא היה מגדולי חכמי צנעא במאה הי"ט. למיטב ידיעתי, לא נשא בתפקיד רשמי בחיי הקהילה, אך חתימתו מופיעה על מסמכים שונים עם גדולי חכמי העיר, והדבר מצביע על מעמדו וגדולתו בתורה. היה רבו של מרי חיים קורח. יתכן והוא תלמידו של מרי חיים עוזרי בעל מקור חיים.
הוא חתום על פסק דין של חכמי צנעא בשנת תקצ"ב (1832) לחכמי העיר עדן, בנושא...
ר' אברהם בן שלום ערשי העתיק את ספר ההפטריות בישוב כומעה שבמחוז בני עואץ' בשנת תרכ"ב (1862). בכה"י קנ"ה דפים, הכוללים את ההפטריות לכל השנה עם תרגום ארמי אחרי כל פסוק, ובסופו ברכות ההפטרה בכתיבה שונה. נכתב במימון ר' דוד בן דוד.
בקולופון כתוב:
"ספרא חלשא... אברהם בן שלום ערשי... ונכתבה על שם... דאוד בן דאוד... ונכתבה במאתא אלכומעה... ונשלמה ביו' שני כ' לחדש אייר שנת בקע"ג לשטרות (...
ר' יאיר בן מרי אברהם בן משה ערשי הוא בנו של החכם והמקובל מצנעא ע"ע. הוא, ואולי אביו, העתיקו את הקונטרס בקבלה של מרי חיים עזירי-העזרי מים חיים במאה הי"ט. בכה"י כ"א דפים, ובסופו קטע מהזוהר ו"טעם אחר".
בקולופון כתוב:
"על יד העוסק במלאכת ה' נר"ו יאיר... אברהם בן משה ערשי יצ"ו".
ויתכן שיאיר אינו שם פרטי, ומדובר באביו מרי אברהם בן משה ערשי.
מרי מעוצ'ה ערשי היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. הוא ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, ביום רביעי כ"ה בסיון בפ"ד - תקל"ג - 1773 נכתב בפנקס, כי סעדיה בן דוד עזאני גירש את אשתו זהרה בת מרי מעוצ'ה ערשי.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סעיד בן דוד אלעזאני את אשתו זהרה בת מ' מעוצ'ה אלערשי, ומחלה בכתובתה וחובה. ושיעור החוב חמשה עשר קרוש. ומחלה על זכויותיה...