מרי יחיא בן מרי יחיא גרידי היה מחכמי הקהילה התימנית בתל אביב לפני הקמת המדינה. אביו, מרי יחיא בן סעיד גרידי היה הרב הראשי של העיר ד'מאר, אחת הקהילות היהודיות העתיקות והגדולות ביותר בתימן. נולד בשנת ת"ר - 1840 ונפטר בשנת תר"צ - 1929, ראה באנציקלופדיה לחכמי תימן ע' 73 - 74. לפי זה אני מעריך, כי בנו נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.
שמו ידוע לי מתוך כתב הרשאה שהעניק למרי שלמה מעברי בתל...
מרי יחיא בן סעדיה גרידי נולד בעיר ד'מאר בשנת ת"ר - 1840 והיה רב ראשי תקופה ארוכה בתחילת המאה העשרים. נפטר בשנת תר"ץ - 1930. ראה באנציקלופדיה ע' 73 - 74.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי את שמו מוזכר בשני מקורות נוספים: מסמך פרטי ופנקס השליחות. ממכתב שכתב לבנו ניתן ללמוד, כי היה בבית סוהר עקב הצלת יתומים.
בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
מרי יחיא בן סעדיה גרידי נולד בד'מאר שבמרכז תימן בשנת ת"ר (1840) לאביו ר' סעדיה (ע"ע לקמן). משפחת גרידי בעיר ד'מאר הייתה מן המשפחות המכובדות ביותר בעיר, ואשר ממנה יצאו המנהיגים, הרבנים ובעלי התפקידים. אחיו הם ר' יוסף (ע"ע קודם) ור' מעוצ'ה (ע"ע גרידי סעדיה).
היה תלמיד חכמים שנון, ועסק בכל תחומי היהדות כמקובל בתימן: בהנהגה, בשחיטה, בקידושין ואף עסק בכתיבת ספרי תורה. מעריכים, כי כתב עשרות...
ר' יצחק בן אברהם גרידי חתום על כתובה בישוב גיל אלעקבי בשנת תרי"ז (1857). שימש כנראה ראש הקהילה בישוב, או אחד מנכבדי הקהילה, או אולי רב הקהילה. יתכן וחתם בתור עד. יחד איתו ולפניו חתום ר' סעיד בן אברהם. הזוג הם דוד כ'לפי וגזאל בת סעיד.
ר' מעודד בן סעדיה בן סעדיה בן יחיא גרידי העתיק את התורה בשנת תרי"ט - 1859. לא ידוע מקומו. ידועים אישים רבים ממשפחת גרידי בתקופה זו בעיר ד'מאר, ומסתבר, כי אף הוא חי בעיר זו (ראה באנציקלופדיה ע' 73-74).
בכתב היד שני כרכים גדולים מאוד, בכרך הראשון חומשים בראשית ושמות, ובכרך השני חומשים ויקרא - דברים. כשלושים שורות בעמוד, כשלוש עשרה מילים בשורה, וכמאתיים עמודים בכל כרך. גוף הספר הוא פסוק...
ר' סעדיה בן מעודד בן שלום גרידי השלים את העתקת התורה בכ' במרחשון ואת ההפטרה בט' בטבת בשנת תר"ד (1844), לא ידוע מקומו. יתכן ומדובר במרי סעדיה גרידי מהעיר ד'מאר (ע"ע קודם).
בכה"י ק"צ דפים, ובהם העתיק את התורה, הפטריות, תרגום אונקלוס, תפסיר רס"ג ופירוש רש"י. לאחר חומש דברים העתיק "הפטריות כמנהג כל היהודים הספרדים יע"א", פסוק מקרא פסוק תרגום, ובסוף: "...נשלמה זאת... היום ט' לחודש טבת שנת...
מרי סעדיה גרידי היה ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר ד'מאר שבמרכז תימן, וקיימת הסתברות שאף היה ראב"ד ורב ראשי. שכן בנו, מרי יחיא, היה רב ראשי וראב"ד, וכמקובל בתימן, פרט אולי לצנעא, כי התפקיד עבר מאב לבנו בין המשפחות המיוחסות ביותר. נולד, כנראה, בתחילת המאה הי"ט בעיר ד'מאר.
בניו הנוספים הם ר' יוסף שפעל בסוף המאה הי"ט בעיר, ובנו מעוצ'ה כדלקמן.
מצאתי גם כתב יד אשר העתיק בעיר בשנת תרי"ב...
מרי שלמה בן מעוצ'ה גרידי היה דיין בעיר ד'מאר שבמרכז תימן באמצע המאה העשרים, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא, כנראה, בנו של ר' מעוצ'ה, אחיו של ראב"ד מרי יחיא גרידי, ונכדו של מרי סעדיה גרידי. כך מסתבר עפ"י השמות, המקום והזמן.
מצאתי את חתימתו ביום ה' באלול בשנת ת"ש (1940) במסמך של בי"ד יחד עם הדיין מרי שלמה בן אברהם מלאחי. במסמך הם מסמיכים את מרי מסלם יחיא וחש להיות המשגיח והמפקח על...
ר' יוסף בן יהודה גרידי-נדאף חתום על שטר שכירות בעיר ד'מאר שבמרכז תימן בשנת תרנ"ה (1895), למנצור דוכ'אן ושלמה בן יחיא הכרי. הוא חתום יחיד, וכנראה ששימש מנהיג או חכם או דמות ידועה ומכובדת בעיר בתקופה זו.
ר' יאשיה בן זכריה אלגרנעי הרופא העתיק את החלק הראשון של מדרש חמדת ימים לר"ש שבזי, בישוב קרית אלקורמה שבמחוז חוגריה בדרום תימן בשנת תקצ"ח (1838). בכה"י המדרש לחומשים בראשית ושמות, ואת החלק השני העתיק ר' יעיש בן אחיה אלגרנעי (ע"ע הבא). כתב היד קשה לקריאה.
בקולופון כתוב:
"ושם זה הכותב יאשיה בן זכריא הרופא מכונה אלגרנעי. ותשלם כל המלאכה בחודש אייר כ"ז בו בחד בשבא בקמ"ט לשטארות (תקצ...