גרידי, יחיא בן סעדיה*

מרי יחיא בן סעדיה גרידי נולד בד'מאר שבמרכז תימן בשנת ת"ר (1840) לאביו ר' סעדיה (ע"ע לקמן). משפחת גרידי בעיר ד'מאר הייתה מן המשפחות המכובדות ביותר בעיר, ואשר ממנה יצאו המנהיגים, הרבנים ובעלי התפקידים. אחיו הם ר' יוסף (ע"ע קודם) ור' מעוצ'ה (ע"ע גרידי סעדיה).

היה תלמיד חכמים שנון, ועסק בכל תחומי היהדות כמקובל בתימן: בהנהגה, בשחיטה, בקידושין ואף עסק בכתיבת ספרי תורה. מעריכים, כי כתב עשרות רבות של ספרי תורה שחלקן הובאו לארץ, ואף העתיק ספרי קודש רבים, וכנראה שהתפרנס ממלאכת הכתיבה.

תקיף היה בדעותיו, וזכה להערכה רבה בקהילה היהודית ואף בפני השלטון המוסלמי. קשרים טובים היו לו עם מנהיגים בקהילות השונות: בצנעא עם הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי ועם נשיא קהילת יהודי עדן ר' בנין מנחם הזקן, ואף נסע לעדן מספר פעמים. ביתו היה פתוח לכל דכפין, אורחים ועניים התארחו אצלו, וכן השד"רים מא"י, ר' דוד ילוז, ר' דוד נגארי, ר' דוד אמזלג ור' חיים צבי כהן פרידמן בשנת תר"ס-תרס"ב (1900-1902). גם השליח יבניאלי התארח בביתו, והעביר את שאלות הרב קוק והחזיר את תשובות חכמי תימן.

עסק רבות בצדקה, ואף בנה בית כנסת מהמפוארים ביותר במחוז. עסק רבות בהברחת יתומים מפני איסלומם - העיר ד'מאר יושבת על ציר מרכזי מצנעא וצפון תימן לעדן. הוא נכלא וישב בכלא מספר פעמים בשל כך. משה צדוק פרסם בספרו יהודי תימן את מכתבו של מרי יחיא לבנו ר' יחיא בירושלים, ובו תיאור מפורט על הגזירה ועל שהייתם בכלא. רק לאחר שוחד, שכנוע רב ומאמצי הרב הראשי לתימן, מרי יחיא יצחק הלוי, השתחררו רובם כעבור שלושה חדשים.

היה ידוע בשנינותו הרבה ובהמצאת פתגמים, אחד מהם: "בור יא בור! ערב אלפסח ת'אני אלפור" - ערב פסח הוא שני לפורים, לדוגמה: אם חל פורים ביום ה' ערב פסח יחול ביום ו'.

היה לו חוש תיעודי מפותח, והוא רשם במשך שנים את מחירי התבואה ואירועים מיוחדים הקשורים. לשלטון בצנעא, בד'מאר ובערים נוספות, אלא שהספר נעלם לאחר פטירתו.

נכדו הוא ח"כ לשעבר מר שמעון גרידי, מזכיר התאחדות התימנים בישראל בשנות העלייה.

נפטר בעיר ד'מאר בו' בתשרי תר"ץ (1929).