גרידי, מעודד בן סעדיה

ר' מעודד בן סעדיה בן סעדיה בן יחיא גרידי העתיק את התורה בשנת תרי"ט - 1859. לא ידוע מקומו. ידועים אישים רבים ממשפחת גרידי בתקופה זו בעיר ד'מאר, ומסתבר, כי אף הוא חי בעיר זו (ראה באנציקלופדיה ע' 73-74).

בכתב היד שני כרכים גדולים מאוד, בכרך הראשון חומשים בראשית ושמות, ובכרך השני חומשים ויקרא - דברים. כשלושים שורות בעמוד, כשלוש עשרה מילים בשורה, וכמאתיים עמודים בכל כרך. גוף הספר הוא פסוק מקרא, פסוק תרגום אונקלוס, פסוק תפסיר רס"ג, ובתחתית העמוד פירוש רש"י. לאחר כל פרשה העתיק את ההפטרה, פסוק מקרא פסוק תרגום. העתיק גם את ההפטריות לחגים. הכתיבה הסתיימה בא' בניסן שנה זו, ונכתבה לשמוש אישי.

בקולופון בסוף ההפטרה לפרשת וזאת הברכה ולפני ההפטריות לחגים, כתוב:

בעזרת האל הגדול הגבור והנורא נשלמה זו הפרשה אשר היא לעין דורשיה מאירה וכשמש מזהירה, היום יום א' ניסן, תהא זו שנה סוף וקץ לכל צרה, תחלה וראש לבשורת אומה טהורה. ישמיעיה קול קורא מהרה, שובי נא לבית הבחירה. בחיינו ובימינו כן יאמר אדיר ונורא שוכן שמי שפרה אמן נס"ו. השם ב"ה יזכיני להגות בה ולדקדק בענינה הוא וזרע וזרעו עסכ"ה, ויקיים עליו מקרא שכתוב לא ימושו מפי' ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם, אמן כתרמ"ש. שנת בק"ע (תרי"ט - 1859) וקיים. (חתימה מסולסלת).

והכותב קל הקלים קטן התלמידים והסופרים מתאבק בעפר רגלי החכמים והנבונים מעודד בן לא"א סעדיה יצ"ו כמוהר"ר סעדיא זצ"ל יחיא בן מ"ו סעיד @44המכונה אלגרידי@55, השם ב"ה ימחול לי על כל מה ששגיתי ונסתר מעיני... שנת בק"ע וקיים.