צ'אלעי - עדני, סעדיה בן יחיא*

מרי סעדיה בן יחיא עדני אלצ'אלעי נולד בעיר אלצ'אלע שבדרום תימן בשנת תרי"ג - 1853 או שנה מאוחר יותר. העיר אלצ'אלע נמצאת מדרום לערים דמת וקעטבה. הוא אחיו של מרי שלום בן יחיא, דיין בעיר, המוזכר באנציקלופדיה בעמודים 606, 610 בערכים: שלום בן יחיא, שלום, ועיין עוד בספר זה במדור התוספות.

שליחותו של יבניאלי בשנת תרע"א - 1911 בתימן, עודדה את שני האחים מנכבדי הקהילה לעלות לארץ, אך יבניאלי רצה שיעלו צעירים לעבודה בארץ, בעוד ששני החכמים היו זקנים לטעמו. הם עלו לארץ מיוזמתם ובכספם, הם הגיעו לירושלים למשרד הציוני, וכאשר ראו את יחסם המתנשא והמזלזל החליטו להשתקע בעיר יפו. הרב אברהם קוק, רב העיר, קיבל את פניהם במאור פנים.

המצב ביפו היה קשה, רעיית מרי שלום נפטרה ביפו, עבודה לא מצאו וחיו ממטבעות הזהב שהביאו עמם מתימן. כאשר תם הכסף חזרו לתימן סמוך למלחמת העולם הראשונה. לאחר שהות בעיר אלצ'אלע, ולאחר שמרי סעדיה נשדד ע"י שני שודדים מוסלמים החליטו לעלות לצמיתות לארץ.

למרי סעדיה נולדו בתימן בת ושני בנים. בשנת תרפ"ז - 1927 עזב את העיר בחשאי עם משפחתו והגיע לעיר עדן. משהוכרה חכמתו בעיר כבדוהו והקצו לו מקום בבית הכנסת המפואר "מגן אברהם". בקשתו למר ציון אהרוני, מיופה כח הסוכנות, לעלות נענתה בשלילה, ועל כן אפשר לבנו מרי יעקוב ושתי אחיותיו לעלות לארץ בלעדיו. מרי יעקוב בנו נפטר בשנת תרצ"ד - 1934 במגיפת השחפת. סמוך לכך קיבל מרי סעדיה אישור עלייה.

התגורר בארץ בכרם התימנים בת"א, ובשנת תרצ"ה - 1935 רכשו חלקת אדמה בשכונת התקוה, ובנו עליה צריף מגורים, אשר נשרף ע"י הערבים מכפר סלמה שנה מאוחר יותר. בשנת תרצ"ז חזר לגור בשכונת התקוה.

הוא עסק רבות בלימוד תורה, ולימד באופן קבוע בבית הכנסת אוהל יעקוב. השיא זוגות רבים בהתנדבות לשם שמים, והשתכר בסכום סמלי ע"י הרבנות הראשית.

להלן צילום כתובה של בנו שלמה, בה הוא חתום כמסדר הנשואין, וחתומים: מרי רפאל אלשיך ור' יוסף דוד.*

מרי סעדיה האריך ימים. סמוך לפטירתו, הוא נפגע מעגלת רוכל אשר פגעה בו במעבר חצייה ושברה את יריכו.

נפטר בת"א בכ"ב באב תשי"ד - 1954 ונקבר בבית העלמין סנהדריה בירושלים, בחלקת הקבר שרכש בימיו.