יהדות חברה וקהילה

בתלמוד פזורים כמה סיפורים על אמוראים שנוהגים בהליכותיהם לפנים משורת הדין: מסופר על רב פפא ואדם נוסף שהפסיקו סעודתם עבור חכם אחר שסעד עמהם וסיים אכילתו אע"פ ששניים אין מפסיקים עבור אחד (הל' ברכות ז,ו) וכן פלוני שנצרך למעות ומכר את שדהו לרב פפא לבסוף התברר שאינו נצרך, ורב פפא הסכים לבטל את המכירה ולהחזיר לו שדהו אע"פ שאינו חייב בכך (כתובות צז,א). וכן ר' חייא ראה דינר של אישה אחת ואישר לה שהוא דינר טוב ונמצא שהוא דינר רע ושילם הרב מכספו אע"פ שהוא מומחה שראה בחינם ופטור לפי הדין (הל' שכירות י,ה)...

החל מיום רביעי בשבוע עוסקת האם ובנותיה בהכנות לשבת החל בניקוי הבית הכולל פינוי כל המצעים החוצה לאויר הפתוח ולשמש, נעורם מאבק ולכלוך ואוורורם, החדרים מנוקים ביסודיות והבית מסודר ומאורגן מחדש. ביום חמישי הקפידו על הגיינה אישית הכוללת כיבוס בגדי החול ורחצה אישית כנראה מסורת זו נשמרה בהקפדה מדורי דורות בהתאם למקור התלמודי ממסכת בבא קמא פרק ב ע"א שמזכיר אחת מתקנות עזרא הנביא "שיהו מכבסות בחמישי מפני כבוד השבת". הרחצה והכיבוס היו באמצעות שימוש בשני מיני סבון האחד מיובא מתורכיה לשימוש אישי והאחר מקומי...

בישוב נוה צוף נחנך לאחרונה "משכן צביה" – להנצחת מורשת יהודי תימן. האתר ממוקם בקדמת בית הכנסת התימני בנוה צוף וחזיתו מעוצבת על פי הארכיטקטורה הייחודית של העיר צנעא. המבנה והתצוגה עוצבו בידי חן בלוט והמוצגים והכתיבה המדעית של פרופ' זהר עמר. משכן צביה הוא על שם צביה קארה ז"ל שנבנה מעזבונה. הוא כולל חדר עיון ולימוד עם ספריה עשירה על יהדות תימן. כמו ניתן לראות בארונות תצוגה חפצים שונים מתימן, כגון: פריטי לבוש, טלית (שמלה),מזוזה, הארבה הכשר, תעודות שונות ועוד. במיוחד יש לציין את תערוכת סממני המרפא...