יהדות חברה וקהילה

א. יציאת מצרים - יציאה מעבדות לחרות במטרה לקבל את התורה ( "תעבדון את האלהים"). ב. הקרבת קרבן העומר וקרבן שתי הלחם - הודאה לקב"ה על היבול החקלאי. ג. ימי חול המועד - ימי הספירה שקולים לימי חול המועד (רמב"ן ויקרא כ"ג,36). ימי ספירת העומר ימי אבלות? הגמרא במסכת יבמות דף סב ע"ב כותבת כך: "שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לר' עקיבה, מגבת עד אנטיפטרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה והיה העולם שמם... תנא: כולם מתו מפסח עד עצרת". אם כן בתקופת ר' עקיבה הפכו ימי השמחה לימי אבל, אמנם הגמרא...

לאחר שובם של גולי מווזע לצנעא ולאחר שהתארגנו מחדש להקים את שכונתם החדשה "ביר אלעזאב" כפי שפירטנו בגליון הקודם, ובטרם הספיקו לארגן היטב את חיי הקהילה שלהם, פקדה אותם שוב תקופה קשה שאת ידיעותיה אנחנו שואבים מתוך חיבור הסטורי ראשוני שנותר בידינו ושזכה להעתקות לא מעטות. מי שהותיר בידינו את הנכס ההסטורי החשוב הזה הוא – ר' סעיד צעדי בספרו "דופי הזמן". על חשיבותו של חיבור זה כתב פרופ' טובי במבוא לספר "תולדות יהודי תימן – מכתביהם" בשנת תש"מ: ספר זה נחשב לספר ההסטוריה הראשון שנכתב בתימן והווה נר  לרגלם...

כבר דרשו בעלי מוסר שחודש אייר ראשי תיבות של "אני ה' רופאך". ידועה דעתו של רבנו הרמב"ם שיש להשתמש בחיבור בין עולם המדע, הרפואה ועוד לתפילה ולעבודת ה' יתברך. רבנו הרמב''ם כתב שיש חובה הלכתית להכיר במציאות ה' דרך הטבע, תוך כדי התבוננות והסתכלות במדעי העולם הקיימים לפנינו, והיא היא הדרך היעילה ביותר לדעת וללמוד על דרך פעולותיו של ה', וז''ל במורה הנבוכים ח"א פע"א: "וכבר הודעתיך שאין שם זולת ה' יתעלה והמציאות הזו. ואין למידות עליו יתעלה כי אם מן המציאות הזו - מכללותה ומפרטיה...". אם כן ההסתכלות...