יהדות חברה וקהילה

המעבר מחודש תמוז לחודש אב מעורר בנו את זכרון הבקעת חומות ירושלים בחודש תמוז וחורבן בית המקדש בחודש אב. בספרו סערת תימן, כותב הרב עמרם קרח, בפרק הראשון "מימים ראשונים", אומרים כי "בחרבן בית ראשון נתפזרו מהיהודים וגלו לאי ערב לחציו הצפוני הנקרא חגאז ולחציו הדרומי הנקרא ימן (תימן). יהודי תימן מונים בתשעה באב את שנות הגלות מחרבן בית ראשון בנוסף למנהג שאר עדות ישראל המונים את הגלות מחרבן בית שני. יציאת היהודים מירושלים לפני החורבן מתקשרת לנבואת ירמיהו המלין על השחיתות בצמרת השלטון ותוקף את ההנהגה...

אע"פ שמסורת ההגייה שלבני תימן היא בבלית ביסודה ולכן אינה תואמת ואינה צריכה להתאים למפעל בעלי המסורה מדבי ר"מ בן אשר ובן נפתלי, לא נמנעו בני תימן לקלוט מנהגים ארץ-ישראליים כשהוד קדומים חופף עליהם (כאחיזה בציציות בק"ש וכדו') האם כזו היא המשמעות הייחודית שהוענקה לסנדק הברית בקהילות ישראל? התשובה היא- לא. ונבאר: המנהג לצרף למעמד המילה "כסא של אליהו" נזכר כבר בפרקי דר"א פ"כט (רמב"ם יחס מדרש זה לר"א הגדול, אך במחקר מקובל שנתחבר במאה ה-8 אע"פ שלעתים מקורותיו קדומים בהרבה. גם ניכר בו פולמוס אנטי-מוסלמי...

קיסוסית מאוצבעת Cissus digitatum חלקה צמח מטפס, בעל קנוקנות, ממשפחת הגפניים. עלים בשרניים, מחולקים ל-5 – 8 אונות כאצבעות יד ושפתם משוננת. הפרי ענבה קטנה. נפוץ בתימן באזורים שבין 1400 – 2500 מטר. בית גידולו מצוקים ומטפס על קירות. הצמח נזכר בשם "חלק" בידי העורך התימני של פירוש רבינו נתן אב הישיבה, למילה "אירוס" שבמשנה (כלאים ה, ח). המשנה  עוסקת בכלאי הכרם וזיהוי זה מתאים לכאורה להקשר ההלכתי, שאכן המכוון לצמח הדומה לגפן בעלים ובפרי, אך אין בכך להפכו לכלאים. ייתכן שהפירוש הזה  אינו מתייחס כלל ל'...