יהדות חברה וקהילה

"וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם" "לְשִׂכִּים"- רש"י: יתדות המנקרות עיניים; אחרים: קוצים או חצים ומסמדות חדים."וְלִצְנִינִם" - קוצים דוקרים ומכאיבים."בְּצִדֵּיכֶם" – יש המפרשים מלשון לצוד וללכוד, לצודד נפשות. בקיצור: אם לא תורישו את הגויים, הם יהוו לכם מכשול "וינקרו את עיניכם". שאלות: רש"י ל' ד' – "ואסרה אסר... בנעוריה" – בת ‑‑‑‑‑ שנה ויום אחד נחשבת לבוגרת ואינה ברשות ‑‑‑‑‑. בעל הטורים ל' ה...
קרא עוד
 רבי יהודה הלוי  כתב שירי אהבה וכיסופים לארץ ישראל, והפיוט המפורסם שלו הוא 'צִיּוֹן, הֲלֹא תִשְׁאֲלִי' שֶאף הוכנס לְסדר הקינות לתשעה באב. אני מבקש להתעכב על 4 שורות:וּשְׁלוֹם אֲסִיר תַּאֲוָה, נוֹתֵן דְּמָעָיו כְּטַל–חֶרְמוֹן וְנִכְסַף לְרִדְתָּם עַל הֲרָרָיִךְ! ריה"ל מדמה את החיים בגולה לבית סוהר, ואת היהודים לאסירים. אמנם אין נותנים לאסירים זכויות ומונעים מהם אהבות ותאוות, אך המשורר הוא 'אֲסִיר תַּאֲוָה', החשק שלו מתעורר, והוא מתאווה שדמעותיו ירַוו את אדמת הר החרמון. 'תַּאֲוָה' – משורש או"ה,...
קרא עוד
המעבר מחודש תמוז לחודש אב מעורר בנו את זכרון הבקעת חומות ירושלים בחודש תמוז וחורבן בית המקדש בחודש אב. בספרו סערת תימן, כותב הרב עמרם קרח, בפרק הראשון "מימים ראשונים", אומרים כי "בחרבן בית ראשון נתפזרו מהיהודים וגלו לאי ערב לחציו הצפוני הנקרא חגאז ולחציו הדרומי הנקרא ימן (תימן). יהודי תימן מונים בתשעה באב את שנות הגלות מחרבן בית ראשון בנוסף למנהג שאר עדות ישראל המונים את הגלות מחרבן בית שני. יציאת היהודים מירושלים לפני החורבן מתקשרת לנבואת ירמיהו המלין על השחיתות בצמרת השלטון ותוקף את ההנהגה...
קרא עוד

עמודים