יהדות חברה וקהילה

אע"פ שמסורת ההגייה שלבני תימן היא בבלית ביסודה ולכן אינה תואמת ואינה צריכה להתאים למפעל בעלי המסורה מדבי ר"מ בן אשר ובן נפתלי, לא נמנעו בני תימן לקלוט מנהגים ארץ-ישראליים כשהוד קדומים חופף עליהם (כאחיזה בציציות בק"ש וכדו') האם כזו היא המשמעות הייחודית שהוענקה לסנדק הברית בקהילות ישראל? התשובה היא- לא. ונבאר: המנהג לצרף למעמד המילה "כסא של אליהו" נזכר כבר בפרקי דר"א פ"כט (רמב"ם יחס מדרש זה לר"א הגדול, אך במחקר מקובל שנתחבר במאה ה-8 אע"פ שלעתים מקורותיו קדומים בהרבה. גם ניכר בו פולמוס אנטי-מוסלמי...

קיסוסית מאוצבעת Cissus digitatum חלקה צמח מטפס, בעל קנוקנות, ממשפחת הגפניים. עלים בשרניים, מחולקים ל-5 – 8 אונות כאצבעות יד ושפתם משוננת. הפרי ענבה קטנה. נפוץ בתימן באזורים שבין 1400 – 2500 מטר. בית גידולו מצוקים ומטפס על קירות. הצמח נזכר בשם "חלק" בידי העורך התימני של פירוש רבינו נתן אב הישיבה, למילה "אירוס" שבמשנה (כלאים ה, ח). המשנה  עוסקת בכלאי הכרם וזיהוי זה מתאים לכאורה להקשר ההלכתי, שאכן המכוון לצמח הדומה לגפן בעלים ובפרי, אך אין בכך להפכו לכלאים. ייתכן שהפירוש הזה  אינו מתייחס כלל ל'...

בית הכנסת תופס את המקום המרכזי בחיי היהודי התימני הן בימי החול ובודאי ביום השבת. מאחר ומבלים שם שעות רבות בלימוד ובתפילות יש צורך מחייב לקבוע כללי התנהגות ברורים וחד משמעיים על מנת לשמור על קדושת המקום בכלל ועל הסדר הציבורי בפרט. לצורך זאת נקבעו כללי התנהגות שאין לדבר שיחה בטלה בשעת התפילה ובפרט בזמן קריאת התורה, שחייבים לשמוע את הקורא על כל אות ואות שאם לא כן אין יוצאין ידי חובת קריאת התורה. במידה ואחד מהמתפללים לא שמר בהקפדה על הסדר וגרם להפרעה, או להקמת שאון בבית הכנסת בזמן קריאת התורה ולא...