יהדות חברה וקהילה

בסוף משנת ברכות פ"ט מובא שהתקינו חכמים שיהא מותר לאדם לשאול לשלום חברו בשם ה' כנלמד מדברי בועז לקוצרים(רות ב,ד): "ה' עמכם... ויאמרו לו יברכך ה'. בגמ' מכות כג,ב אומר האמורא ריב"ל שזהו אחד משלשה דברים שעשו בי"ד שלמטה והסכימו בבי"ד שלמעלה להכרעתן (מקרא מגילה, שאילת שלום, והבאת מעשר) ואף אישור מגבוה ניתן לכך שהרי המלאך מקביל את פניו של גדעון השופט באמרו לו בשם ה': ה' עמך גיבור החיל!(אמנם בירושלמי ברכות ט,ה במקום הבאת מעשר הובא "חרמה של יריחו" ובמקום ריב"ל הובא: ר' יהושע דרומיא", ונראה שהוא אותו חכם...

ביום הכיפורים היה הכהן הגדול מפיל גורלות על שני שעירים - שעיר אחד לה' ואותו היה מקריב, ושעיר שני לעזאזל, שעליו היה מתוודה על כל חֲטָאֵי עם ישראל, ומשלח אותו המדברה, ובמותו היה מכפר על חטאי בני ישראל. ייתכן שהשעיר לעזאזל היווה השראה למנהג הכפרות, שבו החיה נושאת על עצמה את עוון האדם.  ומהו השעיר? השעיר הוא הזכר שבעזים – התיש. והוא נקרא כך, כמובן, על שום השיער שעוטף אותו. המילה 'עזאזל' מיוחדת בצורתה, ורבּו בה המפרשים. התלמוד גוזר אותה מֵ'עֲזַז-אֵל', כמו הררי-אל, לאמור, הר עַז ותלול, ויש שפירשוה '...

במאמר לחודש תשרי תשע"ט אשר פורסם אשתקד, הקדמתי וכתבתי כי שנת תשע"ט היא השנה בה נציין 400 שנה להולדת ר' שלום שבזי. הנני שמח לציין כי בנושא זה היו הישגים לכלל עדת יהודי תימן, ראשיה ומנהיגיה, ללא הבדל בין הארגונים השונים העוסקים במורשת יהודי תימן. כולם ציינו שנה זו באופן מכובד שהביא את הנושא לתודעת הציבור בישראל. האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תיעוד ומחקר, הביאה לירושלים במסגרת פסטיבל ישראל, את דבר המשורר הדגול, אל מול החומות במגדל דוד. חצר המגדל התמלאה בקהל מעורב מרחבי הארץ, אשר האזין לשירת ר' שלום...