יהדות חברה וקהילה

סדר "בְּשַׁלַּח", מונה מאה וששה עשר פסוקים, המחולקים לתשע פרשיות פתוחות וחמש סתומות. מצות "לא תעשה" אחת, מצוייה בסדר זה: "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקוֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". תכנו הכללי של סדר "בשלח": א) נס קריעת ים סוף והליכת עם ישראל בדרך המדבר. ב) העלאת עצמות יוסף.  ג) עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה משמשים מורי דרך לעם. ד) בני ישראל חונים על שפת ים סוף. ה) פרעה והמצרים התחרטו על שילוח בני ישראל ורדפו אחריהם. ו) מעבר בני ישראל בתוך הים ביבשה, כשהענן מפריד בין מחנה ישראל ובין מחנה מצרים. ז)...
קרא עוד
א. טובעים בטבת? טבת הוא החודש העשירי בשנה המתחילה בניסן וסמלו של המזל הוא גדי. בתנ"ך הוא מוזכר במגילת אסתר: (אסתר ב' ט"ז). מקורו של שם החודש כשמותיהם של שאר החודשים בשפת הגלות בבבל; בשפה האכדית 'טביתו' פירושו משהו ששוקעים בו, וזאת כנראה בעקבות הגשמים והבוץ העמוק אשר מאפיינים את החודש הזה. השורש העברי טב"ע מקביל ל'טבת', והפועל לטבוע משמעו לשקוע בתוך החומר, ומכאן לטבוע במים או לטבוע מטבעות. חודש טבת היה מוּעד לפֿורענויות, ולכן נקבעו בו תחילה שלושה צומות: בִשמונָה בְּטבת תרגמו את התורה לִיוונית על...
קרא עוד
בכתב העת תימא טז (שיצא לאור החודש ע"י האגודה לטיפוח חברה ותרבות תיעוד ומחקר – נתניה בעריכתו של מכובדנו פרופ' יוסף יובל טובי) כתבתי מאמר על רבי יחיא אלצ'אהרי (להלן: מהרי"א). ארצה במאמר קצר זה לפרוט בקצרה על דמותו של החכם התימני. רבי יחיא בן סעדיה אלצ'אהרי (להלן: צ'אהרי) היה מגדולי חכמי תימן ומשורריה. נראה שנולד בקהילת אלצ'אהִרה בשנת רס''ה (1505) ונראה שנפטר בשנת שמ''ג (1583). חי רוב חייו בתימן, נשא שם שתי נשים קודם יציאתו למסעותיו בארצות שונות, ושתי נשים אחרות בהגיעו להודו ולפרס.  חי בתקופה הרת...
קרא עוד

עמודים