יהדות חברה וקהילה

נמצאים אנו בפתיחת חודש אדר. בחודש זה יש להרבות אהבה ואחווה בין איש לרעהו. נאמר במדרש ילקוט שמעוני על משלי וכך נפסק להלכה ברמב"ם: "שכל המועדים עתידין ליבטל וימי הפורים אינן בטלים לעולם". וכך נאמר במגילת אסתר פ"ט פס' כח: "וימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם". א"כ אנו רואים את המעלה הגדולה של חג הפורים שאין הוא מתבטל אף לעתיד לבוא שיגיע המשיח. בירושלמי על מגילה נכתב כך: "כל הכתובים עתידין להבטל מלבד חמישה חומשים, ריש לקיש אמר: אף אסתר והלכות". וכן בבבלי על מסכת מגילה: "שלחה אסתר...

בפורים נקרא במגילה: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני. אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה..."  (אסתר  ב,  ה-ו). בגמרא  (מגילה יב, א) נשאלה שאלה האם מרדכי היה משבט יהודה ולכן נקרא יהודי, או שהיה משבט בנימין ולכן נקרא "איש ימיני". חמש תשובות שונות נאמרו בגמרא, תשובה אחת של רב נחמן שהיה "מוכתר בנימוסו", ניתנו לו "שמות נאין" (רש"י), כלומר, יהודה ובנימין לא באו לתאר את שבטו אלא את תכונותיו הנאות. הסבר שני של רבה בר בר חנה בשם רבי יהושע בן לוי...

לקראת ערב ראש השנה לאחר תפילת שחרית נהגו לומר בביהכנ"ס את התרת הנדרים. מיד לאחר התפילה מזדרז אבי המשפחה לערוך את קניות החג לימים הבאים ומיד לאחר מכן סועד פת שחרית ונחפז למלאכתו. במקביל טורחת האשה על ההכנות המרובות לקראת החג. יש שנהגו לפקוד קברות צדיקים היום זה על מנת לעורר את הלבבות לחשבון נפש נוקב לפני יום הדין הקרב ובא. יש שהוסיפו על כך והתענו ביום זה. רובם ככולם הקפידו ביום זה במסגרת אווירת התכונה המורגשת בחללו של האוויר לגלח ראשם ולהתרחץ כדי להיכנס לחג בטהרה. בשעת הצהרים סועדים קלות ונחפזים...