יהדות חברה וקהילה

במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19, בעקבות התערערות יציבותה של הממלכה, פקדו את יהודי תימן מספר אירועים קשים. זה החל בכך שהמלך השליט שהופעל עליו לחץ מבפנים בתוך תימן ע"י מתחריו, ומבחוץ ע"י המצרים והתורכים, מצא את קופת הממלכה מרוקנת, ומתוך מגמה למלא את קופתו החל לסחוט את היהודים שהיו טרף קל להשגה. רבי חיים חבשוש מספר על תקופה זו בספר מסעותיו כמי שעבר את חוויות התקופה על בשרו, הוא מספר כי בית המלוכה היה מרוקן מבחינה כספית, אך החזיק ברשותו כתבי קודש רבים שהיו שייכים למשפחת בדיחי עוד מזמן שירותם...
קרא עוד
בדורות האחרונים נוהגים בארץ ישראל להחשיב את ט"ו בשבט כחג בכך שלא אומרים תחנון בט"ו בשבט, באכילת פירות יבשים ובנטיעת עצים, ועוד. במאמר קצר זה נתייחס למסורת תימן בנושא. ט"ו בשבט אינו חג בהיבט ההלכתי, בהסתמך על כך שט"ו בשבט מוזכר במשנה בתחילת מסכת ראש השנה כאחד מארבעה ראשי שנים, לעניין הפרשת תרומות ומעשרות מפירות האילן, כפי שא' באלול הוא ראש השנה למעשר בהמות. וכפי שא' באלול אינו חג במובן ההלכתי אלא ראש חודש, כך ט"ו בשבט אינו חג הלכתי. בהתאם לכך אין תפילה מיוחדת בט"ו בשבט כגון: תפילת מוסף בדומה...
קרא עוד
החל מר"ח אלול נהגו כל יהודי תימן להשכים קום לאמירת סליחות. ההשכמה כוונה לתחילת האשמורת השלישית. לאורך כל החודש ועד ליום הכיפורים התמידו בקריאת "האשמורות"-מטבע לשון יחודי כמילה נרדפת לסליחות. אף חודש זה קבל את השם: חודש הרחמים והסליחות. למעשה פיוטי הסליחות לאורך כל חודש אלול מכונים "אשמורות" בעוד שפיוטי יום הכפורים נקראים "סליחות". את ה'אשמורות' מתחילים כשלוש שעות לפני עלות השחר, ולמעשה בעיקר בתחילת החודש מורגשת תנועת המתפללים כבר מחצות הלילה, זה כולל ילדים ובני נוער שמתלהבים מאוד וגאים בכך שהם...
קרא עוד

עמודים