ד"ר יגאל בן שלום

בחודש אייר הבעל"ט מציינים אנו את יום הזיכרון, יום העצמאות, פסח שני, ל"ג בעומר ויום שחרור ירושלים.

בפסח שני ניתנת הזדמנות להקריב קורבן פסח עבור אנשים שנמנע מהם להקריבו במועדו משום שהיו טמאים או רחוקים ממקום המקדש בפסח. בימינו אלה נחשב יום זה מעין "יום טוב" לעם ישראל.

חודש אדר הוא חודש של שמחה, תחפושות ומסיכות, שתיית יין "עד דלא ידע" וחג הפורים, חג של קריאת מגילת אסתר, מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעו דת פורים. האם יש מסרים במנהגים אלה?

האם  סיפור  המגילה  הוא  סיפורה  של  אסתר  שעל  שמה  נקראת המגילה, ומדוע לא על שם מרדכי אשר היה אומן אותה ומדריך אותה בכל מעשיה? או שמא זו אלגוריה על סיפורו של העם היהודי לדורותיו וגורלו, האיום המתמיד להשמידו בצד "רווח והצלה" העומדים לו בכל דור ודור.

ראש חודש טבת חל השנה בנר ששי של חנוכה. השנה ציינה האגודה לטיפוח חברה ותרבות את חג החנוכה בשרשרת אירועים בסניפי האגודה בארץ. אירועי שמחה ותרבות ביד בנימין, בבאר שבע, בנתניה ובאליכין. משמחת ימי החנוכה עוברים אנו לתזכורת עצובה, אירוע אשר התרחש לפני כ- 260 שנים, בשנת 588 לפני הספירה, תחילת המצור על ירושלים בתקופת מלכותו של צדקיהו המלך. עשרה בטבת נקבע גם כיום הקדיש הכללי לזכרם של הנספים בשואה.

חגי תשרי מאחורינו ואנו בפתחו של חודש מרחשוון. אכן מרחשוון הוא שמו של החודש, השגור בפי יהודי תימן, ותרגומו מבבלית "החודש השמיני" לפי סדר החודשים במקרא, המתחיל בחודש הראשון הוא חודש ניסן. וקיימות גם אגדות עממיות שהתוספת "מר" ניתנה לחודש זה כי "מר" לו שאין בו חגים או "מר"- טיפת מים, שבו מתחילה שאילת הגשמים.