בלוג יהדות חברה וקהילה
חגי תשרי באים והולכים כל שנה. לכאורה אין חידוש ויש חזרה שגרתית. אם כך, מדוע אנו חשים התרגשות, חרדה, ציפייה ואוירה מיוחדת לקראת בואם?
אני מניח כי תחושות אלה אינן נובעות מהשאלה השגרתית היכן "נעשה" את החג השנה? אצל ההורים שלך או שלי? או בכלל בבית מלון. ההתרגשות נובעת מהמסרים המיוחדים המגיעים אלינו עם שרשרת החגים של חודש תשרי: ראש השנה המסמל את חילופי הזמנים, הסמל המרכזי שלו הוא השופר. קולו של השופר תקיעה או תרועה השמעתו לפי מסורת זו או אחרת... יש בו העוצמה המרעידה את לבנו ומעוררת את מחשבותינו כמו שנאמר: "עורו עורו ישנים..." שבת תשובה בין ראש השנה ליום הכיפורים, מחייבת אותנו לחשבון נפש פרטי וחשבון נפש כללי וחברתי. מה הייתה תרומתי לחברה
בה אני חי או מה תהיה תרומתי בשנה הבאה עלינו לטובה. יום הכיפורים עם הפתיחה המרגשת של "לך אלי תשוקתי" (אשר הפך להיות "להיט" מוסיקלי בקרב עם ישראל) ו"כל נדרי" המאפשר לנו יום שלם של תפילות והרהורי תשובה בתנאי צום, ללא תחושת השובע המסיחה לעתים את דעתנו. חג הסוכות המזכיר לנו את עברנו כאומה חקלאית, כאשר בזיעת אפנו אכלנו לחם. הסמל של החג, הסוכה, מחייב אותנו לצאת מהבית הנוח המתאפיין בחיי שגרה, למבנה ארעי, בחוץ, המחייב אותנו לחשיבה על מהות חיינו הארעיים בעולם הזה. את חגי תשרי משלימים שמיני עצרת ושמחת תורה, המסמלים שוב את חילופי הזמנים באמצעות מחזוריות הקריאה בתורה.
האגודה לטיפוח חברה ותרבות יזמה פעילויות תרבותיות לקראת החגים. קיימנו מופע ייחודי מקורי ומרגש בהיכל התרבות בנתניה בהשתתפות מאות אנשים, בו שילבנו מסורות שירה ופיוטים מתימן, אנדלוסיה ואשכנז. היה ערב מרגש ומעורר השראה. קיימנו בירושלים "ליל סליחות" בכותל המערבי, מקום מקדשנו, והשמענו תפילות ותחנונים בפני בורא עולם. התכנסנו לשבת עם חבורת נפלאה מכל הארץ, שבת "כי תבוא". אירחנו זוג צעיר מקרב אחינו עולי תימן החדשים ונחשפנו לשירה מקורית ולהרצאות מאלפות.
לקראת השנה החדשה, שנת תשע"ז, אנו רואים עצמנו מחויבים להמשיך ולשקוד על שימור וטיפוח מורשת יהודי תימן למען הדורות הבאים. חגי תשרי נותנים לנו השראה להמשיך ולמלא שליחות היסטורית, בנושאים חשובים שחילופי הזמנים אשר הזכרנו לעיל מאפשרים לנו להסתכל על העבר, לבחון מה אנו עושים בהווה, ולתכנן את מעשינו לעתיד.
ד"ר יגאל בן שלום
יו"ר האגודה לטיפוח חברה ותרבות
