ר' סעדיה בן יעקב או ר' זכריה בן יצחק העתיק את התורה בראשית ושמות בעיר טוילה בשנת שנ"ט (1599). בכה"י קט"ו דפים, עם טעמים, מסורה ופירוש רש"י.
בקולופון דף 115א' כתוב:
"נשלמה זאת התורה... אתתק"י לשטרי (שנ"ט - 1599) במדינת אלטוילה".
בסוף כה"י חתימות ר' זכריה בן יצחק וסעדיה בן יעקב. אולי שניהם העתיקו יחד את התורה, ויתכן כי הם קשורים בצורה אחרת לכתב היד.
ר' סעדיה בן יעקב העתיק את התורה בישוב ער אלאעצב בשנת תי"ז (1657).
כה"י נמצא בידינו בשני כרכים. כרך ראשון חומש ויקרא עד פרשת קרח, וכרך שני מפרשת קרח עד סוף התורה. בכה"י תרגום ארמי ותפסיר רס"ג. השלמת הכתיבה הייתה בי"ב באייר שנה זו. עפ"י דבריו היה דחוק בעול הזמן ועסק בלימוד תינוקות.
בקולופון בכרך השני כתוב:
"נשלמה תרי עשר יומין לירח אייר שנת אתתקס"ח שנין לשטרו' (תי"ז -...
ר' סעדיה בן יפת היה נגיד בכפר נגד מריח בשנת רמ"ו (1486). אף אביו ר' יפת היה נגיד.
שניהם ידועים לי מתוך כתב יד, ובו העתיק ר' שלמה בן בניה הלוי משנה עם פירוש הרמב"ם לסדר זרעים.
ר' סעדיה מימן את העתקת המשנה.
בקולופון ר' שלמה בן בניה הלוי כותב:
"כמל אלנצף אלאול מן סדר זרעים (נשלם חצי הראשון מסדר זרעים) בעזרת שדי... הטוב בכל מדותיו והישר בכל אורחותיו, תפארת המסובין...
מרי סעדיה בן מסלם נולד בעיר איב שבדרום תימן, בסוף המאה הי"ט, כנראה.
בשנת תרפ"ט (1929) קיבל את הסמכת בי"ד צנעא להיות מפקח על הסמכת שוחטים במחוז איב והסביבה. בכתב ההסמכה כתוב, כי הוא מהישוב גבל בני אלחראת במחוז איב. חתומים על ההסמכה: מרי יחיא יצחק הלוי, מרי אברהם בן יהודה בדיחי, מרי יחיא נחום, מרי סעדיה בן יוסף עוזירי ומרי אברהם עמראני.
בנו, ר' משה הוסמך לשחיטה ע"י מרי יחיא נחום...
מרי סעדיה בן מסעוד היה מגדולי חכמי העיר עדן במאה הי"ג. הוא מוזכר בחיבורו של מרי יחיא בר' סעדיה אבן אלחואס, אשר כתב חיבור בהלכות שחיטה וטרפיות בעדן בשנת הס"ח (1308). בחיבור הוא מזכיר שחלק מהשאלות שבחיבורו הם משל חכמי תימן, ולהלן קטע מדבריו:
"ומגאוני אנשי תימן כגון יחיא בר' סעד, ויחיא בר' שלום, וסעדיה בר' מסעוד, שכל אחד מהם מעילי ופתילי, וגבן שכן ששאבתי ממעין רבי' סעדיה בר' יעבץ הבבלי...
ר' סעדיה בן מסעוד הוא מקדמוני הפייטנים בתימן. שמו ידוע לי מתוך סידור כת"י שנכתב במאה הט"ז. בחלק של הסליחות והמרנות ליום כיפור מוזכרים פיוטים רבים שחיברו קדמוני הפייטנים בתימן, וביניהם מצאתי "מרנה" הפותחת במילים: שאו נא עיניכם אל אלהיכם וקראו אביכם רוכב שמים...".
לידה כתוב: "סימ'(ן) סעדיה בן מסעוד".
ואולי הוא מרי סעדיה בן מסעוד, מחכמי העיר עדן במאה הי"ג, ע"ע קודם.
מרי סעדיה בן מעודד היה דיין בעיר מעבר מדרום לצנעא בתחילת המאה הי"ז.
שמו ידוע לי מתוך שטר פסק דין העוסק במכירת כתב יד. השטר, מיום ראשון, כ"ב בסיון שנת אתתקכ"ה לשטרות (שע"ד - 1614) מהעיר מעבר, וחתומים עליו: יצחק בן אברהם, מעודד בן יוסף וסעדיה בן מעודד. יצחק בן אברהם הוא, לדעתי, מרי יצחק בן אברהם ונה, גדול חכמי תימן במאה הי"ז, אשר חי באזור העיר מעבר. למדתי מכאן, שר"י ונה שימש ראב"ד, ומרי...
ר' סעדיה בן מעודד היה סופר פורה במיוחד באמצע המאה הי"ז, באזור הערים מעבר וד'מאר מדרום לצנעא. יתכן, והיה נכדו של הדיין בעיר מעבר בשנת תע"ד (1614) (ע"ע קודם).
מצאתי קרוב לט"ו כתבי יד שהעתיק סעדיה בן מעודד באמצע המאה הי"ז. חלקם כתובים ע"י סעדיה בן מעודד בלי לפרט יותר, חלקם כתובים ע"י סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יוסף, וחלק כתובים ע"י סעדיה בן מעודד בן יונה בן גד חמאמי-פתיחי.
ברור,...
ר' סעדיה בן מעודד השלים את העתקת הרמב"ם בשנת רצ"ט (1539). לא ידוע מקומו.
בכה"י קפ"ה דפים, ובהם ספרים נזיקין וקנין מתוך משנה תורה לרמב"ם. התחלת נזיקין חסרה, ורובו הושלם בכתיבה מאוחרת יותר. ספר קנין חסר מהלכות שלוחין ושותפין ט, ח.
כה"י המקורי הוא מחודש אלול שנת ע"א (1311), כפי שכתוב בקולופון המקורי דף 87ב': "נשלם בירח אלול שנת אלפא ושית מאה ועשרין ותרין (לשטרות, ע"א - 1311)"....
ר' סעדיה בן מעודד היה, כנראה, ממנהיגי הישוב מלחא בשנת תל"א (1671). הוא חתום על שטר או פסק דין העוסק בשטר בניין למחפוץ' בן יוסף. חתום יחיד. ישוב בשם אלמלחה היה במחוז צאלע בדרום תימן. ישוב בשם מלחה היה באזור ימן.
התאריכים שפרסם י"ל נחום אינם תואמים, ומכיוון שבמסמכים היו רושמים בד"כ את השנים למניין השטרות, לכן סמכתי יותר על שנה זו שהיא שנת אתתקפ"ב (תל"א - 1671).