מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בעיר דמת במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא חתום ראשון על שטר פסק דין מיום שלישי, כ"ח באייר תרל"ב (1872), העוסק בירושת מת'נא דוד אלעטואר. אחריו חתום הדיין מרי יוסף בן יוסף חשישי. כנראה, שימש ראב"ד.
חכמי תימן
תצוגת 2061 - 2070 מתוך 3154
מרי סעדיה בן יוסף היה חכם בישוב חרגה בתחילת המאה העשרים. כפר חרגה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה אחת עשרה משפחות בערך: מנס, מנצור, ג'וזי, הבה, עואץ' ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי שלום בנו.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא ובניו: מרי שלום וסעדיה תרמו, אך לא מצוין הסכום.
ביב': פנקס השליחות ע' נ"ח
ר' סעדיה בן יוסף היה ממנהיגי הישוב היהודי בישוב בית בוס שבמרכז תימן ליד העיר צנעא בשנת תרל"ז (1877). הוא חתום על כתובה, ואחריו חתום ר' שלום בן שלמה. הזוג הוא יחיא שרעבי וזהרה אביץ'. י
תכן והם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' ק"צ מס' 40.
ר' סעדיה בן יוסף היה העאקל - ראש הקהילה של יהודי צבירה שבמרכז תימן, בתחילת המאה העשרים בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הוא מוזכר בדברי ר' יוסף מד'מוני-חאפדי, אשר הצטרף לשד"ר הירושלמי ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית חולים ביקור חולים. שניהם סיירו בתימן לצורך איסוף תרומות.
ר' יוסף כותב, כי ר' חיים רצה ללכת לישוב ארחב, אך רבני צנעא יעצו לו שלא ללכת משום הסכנה. ר' יוסף קיבל...
בבי': רצהבי, במעגלות, ע' 57.
מרי יחיא אלצ'אהרי, מגדולי חכמי תימן במאה הט"ז, מזכיר בספרו המוסר את מרי סעדיה בן יוסף מהעיר ג'יבלה. הוא מכנהו "גאון הדור". הוא היה ראש חכמי הישוב במחצית השנייה של המאה הט"ז. בעל תורה ומעשים טובים. הצטיין בבקיאות ברמב"ם. היה לו תפקיד בקהילה, מטיף ודרשן.
בבי': רצהבי, ספר המוסר, ע' 46.
מרי סעדיה בן יוסף היה דיין בצנעא בשנת ש"ל (1569). הוא ידוע מתוך שטר פסק דין העוסק במכירת תאג' מיום שישי, כ"ו בתשרי ש"ל (1569). הוא חתום ראשון ואחריו חתום מרי דוד בן עמרם הלוי. יתכן והוא הדיין מרי סעדיה בן יוסף מד'מוני, שהיה דיין שלישי בצנעא בשנת שכ"ב (1562), שמונה שנים קודם לכן.
התאג' הנמכר הוא כתב ידו של הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה, אשר העתיק את התאג' בצנעא בשנת ר"ע (1510)....
בבי': סערת תימן, ע' ק"מ; רצהבי, לתולדות, פעמים 72 (תשנ"ז), ע' 111.
מרי סעדיה בן יחיא היה חכם בישוב קפלה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר קפלה נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות בערך: קאפח, גמיל, בג'דלאן, נחום, מנוס, ג'ראמה, חוכא, נפש, דהארי, עפרי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף בן שלום ומרי שלום קאפח.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית...
ביב': פנקס השליחות ע' פ"ב
ר' סעדיה בן יחיא בן זכריה העתיק בעיר ביצ'א שבדרום מזרח תימן סידור במאה הי"ט-כ', עפ"י הערכה. לא ידועה שנת הכתיבה.
בכה"י נ"ה דפים, הסידור כמנהג יהודי אלביצ'א ובו הפיוטים הרגילים לר"ה, תוספות רבות עפ"י הקבלה לפני תקיעת השופר, נוסח היתר ליו"כ, סליחות ליו"כ, פיוטים לשמחת תורה וברכה לרבים כמנהג העתיק בתימן.
בקולופון דף 55 כתוב:
"נשלם שבח לאל בורא עולם הוא יזכיני הקב"ה לכתוב...
בבי': כת"י מנחם יעקב 122-69678.
מרי סעדיה בן יחיא משה היה חכם בישוב גבי בתחילת המאה העשרים. הכפר גבי נמצא באזור ריימה, ממערב לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושמונה משפחות בערך: בשארי, טאצה, ימני, צג'יר, כהן, חדאד, סעיד ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מקי סעדיה אללונטה, מרי יחיא שלמה ומרי רצ'א כהן.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא...
ביב': פנקס השליחות ע' י"ב
ר' סעדיה בן יעקב העתיק והשלים את הלכות הרמב"ם בישוב בית אלגראבי במרכז תימן, מצפון לצנעא ולעיר עמראן, בשנת ר"ן (1490).
בכה"י ע"ו דפים, ובהם ספר משפטים מתוך משנה תורה לרמב"ם. חסר בתחילת הלכות שכירות וקטע מהלכות שאלה ופקדון.
בכה"י דפים בכתיבות שונות, ובדף 76ב' כתוב: "נכתב על שם... יפת בן סעדיא", "כתיבת... נתן בן דוד ברב חיים בן דוד... המבין".
בקולופון דף 76א' כתוב:
...בבי': כת"י בהמ"ל 3403-5449.
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 203
- 204
- 205
- 206
- 207
- 208
- 209
- 210
- 211
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »