ר' סעדיה בן דוד בן סעדיה העתיק בעיר רדאע בשנת תי"ז (1657), את הפירוש הקבלי לסידור תולעת יעקב לר' מאיר בן גבאי.
סרט הצילום אינו בארץ, וסמכתי בזה על רצהבי, שקטלג את כת"י של ספריית אוטובה בקנדה.
חכמי תימן
תצוגת 2051 - 2060 מתוך 3154
מרי סעדיה בן זכריה היה מנהיג או דיין בצנעא בשנת שס"ח (1608). הוא חתום ראשון על שטר פסק דין, העוסק במכירת ספר השו"ע בכרך אחד ובו כל ארבעת הטורים. העובדה, כי חתומים שני אישים ולא שלושה, מחזקת את העובדה כי אין מדובר בהרכב בית דין. אחריו חתום מרי זכריה בן סעדיה בן יוסף. שטר המכירה מיום שישי כ"ד באלול שס"ח (1608). המוכרים הם האחים מעוצ'ה ויחיא בני מסעוד בן מעוצ'ה, והקונה הוא יוסף בן מעוצ'ה מצ'מוני...
בבי': י"ל נחום, מצפונות, ע' 265-267.
ר' סעדיה בן זכריה העתיק סידור בעיר ת'לא שבמרכז תימן בשנת ת"א (1641).
בכה"י קי"ג דפים. הסידור מתחיל מסוף תפילת שחרית וחסר בתחילתו. בסידור פירושים והגהות בשולי הדפים. הסידור מאפיין את סידורי תימן מהמאה הי"ז, כולל איוב, איכה ומגילת אסתר. בלוחות השנים בדף 92ב' מתחילה שנת אתתקמ"ח לשטרות (שצ"ז - 1637). בכה"י גם לקט הפסוקים "חסדי ה'" הנאמרים לפני קריאת המגילה בפורים.
בקולופון כתוב...
בבי': כת"י ירושלים 1307°4.
מרי סעדיה בן זכריה הסמיך לשחיטה את התלמיד יחיא בן שלום יעקב, ביום חמישי ב' באייר בר"א לשטרות - תר"ן - 1890.
בכתב ההרשאה לא מוזכר המקום, ולכן לא ידוע לי מקומו. מרי סעדיה חתום שני, ועמו חתומים: מרי סעדיה בן שלום ומרי אברהם בן שלום.
להלן נוסח ההרשאה:
מאחר שבא לפנינו התלמיד הטוב והנעים יחיא בן סאלם יעקוב, והסדיר לפנינו דיני שחיטה ובדיקת הסכין וט' דברים הכללים דיני שחיטה וה...
ביב': כת"י ישועה סאלם, ירושלים
ר' סעדיה בן זכריה בן אברהם העתיק את קונטרס שערי קדושה למהרי"ץ בשנת תקפ"ט (1829) כנראה. הוא היה מתושבי בית כרם והיה נודד, כנראה, לפרנסתו, והעתיק את הקונטרס בישוב אלנקעה.
בכה"י ק"ו דפים. בראשו דף סליחות וארבעה דפים בהלכות שחיטה וטרפיות, ובסופו מספר דפים העוסקים בטעמים וקטעי תפילה ולקט הלכות שחיטה. אלו הם, כנראה, שרידים מכתבי יד אחרים, שהוכנסו לכתב יד זה לצורך שמירה, כמקובל בתימן....
בבי': כת"י מוסד הרב קוק 1154-22539, רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 540 - 541.
ר' סעדיה בן חוטר היה ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב ביר אלשיך במאה הי"ז כנראה. הוא חתום על שטר מכירת ספרים למחפוץ'... בן יוסף. התאריכים שרשם י"ל נחום אינם תואמים. שם כתוב: אתתק"צ לשטרות (תל"א - 1861). כיוון שבד"כ היה רשום מניין השנים לשטרות, לכן, להערכתי, השנה המדויקת היא אתתק"צ לשטרות (תל"ט - 1679). לפניו חתום פלוני בן דוד כנראה.
יתכן, כי הם חתומים בתור עדים ולא מנהיגים.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ה מס' 103.
מרי סעדיה בן חיים היה חכם ורב בית הכנסת הגדול היחיד שהיה בישוב מראצין שבמחוז חוגריה, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא נפטר בתימן, ולהערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט.
בבי': אפרים יעקב, תימנה, ע' 133.
מרי סעדיה בן חסדאי היה מחכמי הישוב הג'ר שבמחוז חידאן, בצפון הרחוק של תימן, במאה הי"ט. ואולי הוא מרי סעדיה בן חסדאי חמאמי-צעדי שהעתיק בעיר צעדה את הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם בשנת תקמ"ד (1784).
הוא מוזכר בקובץ חיבורים שנכתב בצפון תימן בישוב אלהג'ר שבמחוז חידאן במאה הי"ט-כ'.
בקולופון בדף 69א' כתוב:
"סימני ימים טובים ורעים ובראשם: אמר הכותב הראשון, זה הלשון נמצא בכתיבת יד...
בבי': כת"י פלדמן -8042682.
ר' סעדיה בן יוסף העתיק דיואן בעיר תנעם שבמרכז תימן באמצע המאה הי"ט. כה"י הועתק בשנת תר"כ (1860). בכה"י קס"ו דפים. נכתב במימון ר' משה ודאעי.
בקולופון דף 151ב' כתוב:
"נעתק... לתשוקת... משה... אלודאעי... ונכתב פה בעיר תנעם. ונשלם ביום ב' ד' לחודש מנחם שנת א@44קים@55 את @44סכת@55 דוד הנופלת... הכותב... חזמ"ק (בא"ת ב"ש. סעיד)... בן יוסף".
ואולי הוא מרי סעדיה בן יוסף צפירה (ע...
בבי': כת"י שיקגו ספרטוס קולג' D4-40254.
מרי סעדיה בן יוסף היה חכם בישוב מודאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הישוב מודאן נמצא במחוז ברט בצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: לבי, קעטבי, סעואני, ועוד. חכמים נוספים בתקופה זו: מרי יחיא בן שלמה (מוזכר באנציקלופדיה ע' 216 בתור סופר, ועפ"י הפנקס משמע שהיה חכם), מרי דוד בן עואץ' קעטבי, מרי יחיא בן יוסף, מרי אהרון בן יוסף ומרי דוד בן סעיד.
...
ביב': פנקס השליחות ע' פ"ג
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 202
- 203
- 204
- 205
- 206
- 207
- 208
- 209
- 210
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »