ר' סעדיה בן שלום העתיק את ספר הקבלה "לחם שלמה" בשנת תרמ"ו (1886). לא ידוע מקומו.
הספר חובר ע"י מרי שלמה בן דוד הכהן מכפר דאיאן שליד צנעא. בכה"י ק"ע דפים. לאחר שהוא מעתיק את דברי השער של המחבר הוא מוסיף:
"ותהי התחלת המלאכה שהיא מלאכת הקדש יד ו' עש"ק לחודש אייר ט' בו שנת בקצ"ז (לשטרות, תרמ"ו - 1886), הב"ה יזכיני להשלים כתיבתה הוא ועד כמה ספרים עא"ס (עד אין סוף) אכי"ר אנג"ל"....
מרי סעדיה משה היה חכם בישוב מטומה בתחילת המאה העשרים. הכפר מטומה נמצא באזור הגוף מצפון מזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשר משפחות בערך: עמר, דוכמה, ימני, סאלם, יוסף ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שלוש ריאל.
מרי סעדיה בן שלום היה חכם בישוב עקליין בתחילת המאה העשרים. הכפר עקליין נמצא במחוז צעדה שבצפון תימן.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע משפחות בערך: סעד, סאלם, עראקי, גאהלי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם שש ריאל.
ר' סעדיה בן שלום בן שלמה העתיק קובץ בנושאי הלכה ופילוסופיה, בישוב עומאן בשנת שי"ב (1552).
בכה"י רכ"א דפים, ובו הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש, שרח אלקואעד, קיצור שורשים לספר המצוות לרמב"ם, פירוש אותיות, שו"ת, חיבור בפילוסופיה יהודית כתוב בערבית כמקובל בתימן.
חלק מכתב היד הועתק ע"י סופר אחר בכתיבה שונה. בקובץ מוזכר בפירוש להלכות שחיטה לרמב"ם: "אבא מרי סעדיה בן עמרם", ואולי הוא אחד...
מרי סעדיה בן שלום יוסף היה דיין בעיר רדאע בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
הוא חתום שלישי על קבלת כספי הסיוע לעניי העיר, אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך מר"ח סיון תש"ח (1948), ובו מאשרים חברי בית הדין מרי יחיא עומיסי - הרב הראשי וראב"ד, מרי יחיא בן יחיא מני ומרי סעדיה בן שלום יוסף קבלת סכום של ל"ב ריאל לעניי העיר.
שלמה עמיהוד פרסם פסק דין נוסף של שלושת הדיינים הללו מיום...
מרי סעדיה בן שלמה היה חכם במרכז תימן ואולי אף בצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ידוע לי מתוך חיבורו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, ושם הוא מזכיר את "קונדרס ההראל" לר' סעדיה בן שלמה. מרי דוד כתב את חיבורו בצנעא באמצע המאה הי"ט, וא"כ, מרי סעדיה חי לא יאוחר מזמנו של מרי דוד. משמע, שכתב חיבור המכונה "קונדרס ההראל" העוסק בטעמים לתורה.
ר' סעדיה בן שלמה העתיק את מדרש המזהיר למרי שלמה בן שלום אלראבעה, אשר חובר בשנת ר"ה (1520).
העתיק במאה הט"ז עפ"י הערכה, לא ידוע מקומו. יתכן והוא הסופר מהעיר רדאע (ע"ע הבא).
בכה"י ר"ו דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא-דברים. כתוב במשולב בעברית ובערבית.
בדף 61א' בסוף המדרש לויקרא כתוב בקולופון:
"השלמתי ספר תורת כהנים... אני סעדיה בן שלמה...".
ר' סעדיה בן שלמה היה משורר במחצית השנייה של המאה הי"ז, כנראה.
השיר- אהלל לאדוני האדונים - עוסק בגזירת העטרות, בשנת תכ"ז (1667), מספר שנים לפני גלות מוז"ע.
נראה, כי חי סמוך לשנים אלו במרכז תימן.
ר' סעדיה בן שלמה העתיק בעיר רדאע את פירוש רבינו בחיי לתורה בשנת תכ"ו-תכ"ז (1666-1667).
בכה"י רע"ט דפים, חסר בתחילת ההקדמה וכולל הערות בשוליים.
בקולופון כתוב:
"נשלם... ביום שישי... ששה עשר לירח תמוז... אתתקע"ח (לשטרות, תכ"ז - 1667), והכותב סעדיה בן שלמה כתבתי מרוב עניות וישבתי עליו ימים רבים.
(בדף 220ב' כתוב): נשלם במדינת רדאע ניסן בשלושה ימים בו של שנת אתתקעז (...