מרי סעדיה בן סעדיה היה חכם בישוב סדה בתחילת המאה העשרים. העיירה סדה נמצאת בנפת כ'ובן, מדרום לעיר ירים.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים ואחת משפחות בערך: חגבי, יעיש, ימני, חראץ', חירק, מעוצ'ה, משנוי, אשול, גרמעי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא, מרי שמואל, מרי יחיא סעיד, מרי יחיא יעיש, מרי שלום בן סעדיה חגבי ומרי יחיא בן שלום חגבי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר...
מרי סעדיה בן עואץ נולד בשנת ת"ר (1840) בערך, בכפר חאג'יב שבמחוז ארחב, מהלך יום הליכה מצפון לצנעא. מרי סעדיה שימש מרי הכפר, שוחט ומלמד תורה, כמקובל אצל חכמי תימן. הכפר היה קטן מאוד, והיו בו מספר בודד של משפחות. לא היה מניין לתפילה, ובשבתות ובחגים היו הולכים להתפלל בישוב אלחבר, מרחק שני תחומי שבת - כשני ק"מ.
למד תורה והוסמך ע"י מרי שלמה צברי, מרי הישוב אלחבר הסמוך. התפרנס מעשיית חגורות...
מרי סעדיה בן עודד נולד בתחילת המאה העשרים. הוא היה דיין וראב"ד בישוב אחדוף שבמחוז שרעב, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949) והתיישב בכפר יעבץ, שם שימש רב הקהילה והאזור. הוא הסמיך לרבנות בשנת תשט"ו (1955) את מרי סעדיה בן יפת חוזה, מחבר הספרים החשובים ביותר על שרעב ור"ש שבזי.
לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.
ר' סעדיה בן עמרם היה ממנהיגי הישוב מגדלא כוכבאן שבמרכז תימן, במאה הט"ז-י"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק, ולהערכתי, מדובר בשנת תל"ג (1673).
הוא ידוע לי מתוך חתימה על כתב יד של תאג', אשר העתיק הסופר ר' דוד בן הסופר המפורסם בניה בצנעא בשנת רמ"ה (1485). תאג' זה נמכר מספר פעמים, ופעם אחת חתומים שניים: ר' יצחק בן סעדיה ור' סעדיה בן עמרם. המכירה הייתה בצהרי יום חמישי, ט' בשבט שנת קפ"ד...
ר' סעדיה בן עמרם חיבר שלושה שירים לפחות. לא ידוע זמנו ומקומו. יתכן, והוא ר' סעדיה בן עמרם מהערך הקודם.
שיר אחד - ספרי יונה תמימה - הוא שיר מפורסם מאוד, ועוסק בקשר שבין הקב"ה לעם ישראל. השיר השני - קום ישראל בבקרים, והשיר השלישי - קום ידידי בשחרים.
השירים עוסקים בהדרכה לאדם ללכת בדרך התורה והמצוות.
ר' סעדיה בן שוכר מצנעא כתב קובץ העוסק בהלכות שחיטה בשנת תרי"ג (1853) בישוב רקאבי.
בקובץ קע"ג דפים, ובהם: שרח אלחליב - חיבור בשחיטה למרי נתנאל בן יצחק (דפים 1-71ב'), שלמי חגיגה למרי שלום בן יהודה מנצורה (דפים 71ב'-124א'), שו"ע טור יו"ד הלכות שחיטה (דפים 125א'-132ב') וטעמי הלכות שחיטה וטרפיות (דפים 133א'-137ב'). הקובץ הועתק במימון ר' אברהם בן יחיא חג'בי. בדף 129א' כתוב "יחיא בן סלימאן חג...
מרי סעדיה בן שלום היה חכם בישוב עת'אר בתחילת המאה העשרים. הכפר עת'אר נמצא במחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות בערך: חלא, עמר, שעתאל, מסעוד ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יוסף חלא, מרי שלום סעיד, מרי יצחק בן יחיא, מרי אברהם בן שלום, מרי שלמה חלא ומרי עמראן חלא.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת...
ר' סעדיה בן שלום העתיק שני חיבורים: שו"ע וסידור, במאה הי"ח, בישוב נגד אלבעאדן.
כה"י הראשון הוא סידור משנת תקמ"ד (1784). הסידור נכתב בישוב נגד אלבעאדן, ונכתב במימון יהודה בן... שם אביו נמחק. עפ"י דבריו היה בגלות י"ב שנה.
כתב היד השני הוא שו"ע טור או"ח עם הגהות הרמ"א ופירוש גן נטע לרב נתן איגר, אשר נדפס לראשונה בשנת תנ"ה (1695).
בכה"י רמ"ב דפים. גוף הטקסט הוא דברי מרן השו...
מרי סעדיה בן שלום הסמיך לשחיטה את התלמיד יחיא בן שלום יעקב, ביום חמישי ב' באייר בר"א לשטרות - תר"ן - 1890.
בכתב ההרשאה לא מוזכר המקום, ולכ'לא ידוע לי מקומו. מרי סעדיה חתום ראשון, ועמו חתומים: מרי סעדיה בן זכריה ומרי אברהם בן שלום.
להלן נוסח ההרשאה:
מאחר שבא לפנינו התלמיד הטוב והנעים יחיא בן סאלם יעקוב, והסדיר לפנינו דיני שחיטה ובדיקת הסכין וט' דברים הכללים דיני שחיטה וה...
מרי סעדיה בן שלום היה דיין וראב"ד בעיר רדאע בתחילת המאה הי"ט. נולד, כנראה, בעיר רדאע במחצית השנייה של המאה הי"ח.
הוא שימש דיין וראב"ד ברדאע בשנת תקצ"ח (1838) עפ"י הערכתי. הוא שימש עם הדיינים מרי שלום בן סעדיה ומרי זכריה משה. מרי יחיא עומיסי, הרב הראשי האחרון של רדאע, פרסם את רשימות הדיינים בלי ציון השנים, ועפ"י הרשימות הערכתי, מתי שימש כל הרכב של דיינים.
להערכתי, נפטר בשנת תרי"...