מרי סעדיה היה מחכמי הישוב עפאר בתחילת. המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. ואולי שם משפחתו מאמון. הכפר עפאר נמצא באזור כוחלאן מצפון מערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים וחמש משפחות בערך: אעכל, חאסר, באסל, מאמון, מנס, שכר ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא סעיד, מרי אברהם מאמון, מרי יחיא באסל ומרי שלום יהודה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח...
מרי סעדיה היה חכם בישוב בית עגל בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית עגל נמצא במחוז חימה ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: כ'ולאני, חמאמי, חובארה, אחמר, שאקי, יעיש, ירימי ועוד. חכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יחיא כ'ולאני ומרי יחיא שלמה שאקי.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה...
מרי סעדיה היה מרי הכפר כיאריה בתחילת המאה העשרים. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. הוא ידוע מיומניו של ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, אשר הצטרף לשליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, אשר יצא בשליחות ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים מירושלים לאסוף תרומות.
בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902) הם יצאו לתימן ואספו תרומות. כשהגיעו לכפר כיאריה לשכונת היהודים לא מצאו איש, כיוון שהיה זה יום השוק. הם המתינו...
מרי סעדיה היה ילד גאון בן י"ג שנים בלבד, ושימש בגיל זה מרי ושוחט של שני הכפרים עאקר ועקארה בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הכפרים היו במחוז קעטבה בדרום תימן.
הוא ידוע משליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים בירושלים. הוא נסע לאסוף תרומות, ובתימן הצטרף אליו ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, ובשנים תר"ס- תרס"ב (1900-1902) סיירו בתימן ואספו תרומות. ר' יוסף...
מרי סעדיה בן מרי אביץ חתום על פסק דין העוסק במכירת קרקע עם הרב הראשי וראב"ד מרי שלמה קארה בשנת תרי"ד (1854), בזמן שהרב הראשי נמלט מצנעא לישוב קרית אלקאבל במרכז תימן. שטר פסק דין נכתב לשלום בן סעיד שמעון.
יתכן, כי מרי סעדיה היה אף הוא מנמלטי צנעא יחד עם הרב הראשי, ויתכן, כי היה מנהיג או דיין בקרית אלקאבל.
יתכן, כי הוא חתום בתור עד ולא מנהיג.
ר' סעדיה בן אברהם העתיק את ספר ההפטריות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו. בכתב היד תרגום בארמית המיוחס ליונתן בן עוזיאל, מנוקד בניקוד עליון.
מרי סעדיה בן אברהם היה דיין בישוב קעטבה שבדרום תימן בשנת תרע"א (1911).
הוא חתום על תשובות חברי בי"ד קעטבה לשאלות הרב קוק, באמצעות שליח העלייה יבניאלי, בתאריך יום שני, ה' בשבט תרע"א (1911). יחד עמו חתום מרי דוד בן שלמה.
ר' סעדיה בן אברהם העתיק או הזמין העתקת רמב"ם בעיר צעדה בשנת קמ"ג (1383).
בכה"י קי"ג דפים, ובהם ספר משפטים מתוך משנה תורה לרמב"ם. הדף הראשון הושלם בכתיבה שונה. רשימת בעלים בראש כה"י: "מקנת כספי... סעדיה בן דויד בן אהרן כ"א טבת אתתקל"ב (לשטרות, שפ"א - 1621)".
בקולופון כתב היד כתוב:
"שלים בתרין בשבא בחודש טבת שנת אתרצ"ד שנין לשטרי (קמ"ג - 1383) במדינת צעדה... יהא סימן טוב...
מרי סעדיה בן אברהם היה חכם ומנהיג ואולי אף דיין בצנעא בסוף המאה הי"ז. הוא חתום עם פלוני בן דוד הלוי על שטר, העוסק בקניית כלי חרס שקנה יוסף בן סעיד אלחמאמי אלפתיחי בשנת תנ"ג (1693).
ברשימה החלקית שיש בידינו על דיינים מצנעא בתקופה זו, הוא אינו מוזכר, וכנראה שימש דמות מוכרת או ממנהיגי יהודי צנעא בתקופה זו. העובדה שחתומים שניים ולא שלושה, מחזקת את ההערכה, כי אין מדובר בהרכב בית דין.
מרי סעדיה בן אברהם היה מחכמי העיר צעדה בצפון הרחוק של תימן במחצית הראשונה של המאה הי"ב.
הוא ידוע ממסמכים שנמצאו בגניזה, ובו מסופר כי נסע למצרים בשנת ד'תתצ"ד (1134), והוזמן בשבת שלפני פסח להיות חזן, ומתוך הוקרה לראש ישיבת מצרים, הגאון מצליח הכהן, הוסיף בקדיש "בחייכון ובחיי אדונינו מצליח הכהן", כפי שהיה מקובל בזמנו. בשבת חול המועד יהודי מפרס בשם דוידי, שליח ישיבות בבבל, היכה את מרי סעדיה...