ר' סעדיה בן אהרן חתום על גט בשנת תרכ"ה (1865) בישוב ערג'ז, ליחיא בן שלום וגנא בת יחיא. לפניו חתום ר' אברהם בן אברהם. מסתבר, כי היו ממנהיגי הקהילה היהודית בישוב, אם כי יתכן וחתמו בתור עדים בלבד.
חכמי תימן
תצוגת 2041 - 2050 מתוך 3154
ר' סעדיה בן אלאסבט חיבר שני שירים על גלות מוז"ע, גלות שאירעה בשנת ת"מ (1680). חי במרכז תימן.
ידועים שני שירים ארוכים מאוד שכתב. בשיר אחד מתוארת התכונה הגדולה לקראת היציאה לגלות, ובשיר השני מורגשת תחילת ההתאקלמות במקום שאליו גורשו. בשירים הוא מזכיר את הישוב בית עדא'קה, ממערב לצנעא, כאחרון הישובים, וכן אישים כמו: טובי איש עדן, אשר סייע לגולים, וכן הסייד אחסן, חסיד אומות העולם.
...
בבי': רצון הלוי, שירת ישראל בתימן, ע' 342 - 352.
ר' סעדיה בן הסופר המפורסם ר' בניה, היה אף הוא סופר כאביו ואחיו, והעתיק בצנעא בשנת רנ"ח (1498) ספר פילוסופי ע"ש מימון בן יוסף בן אביגד בן מימון. הספר במקורו הוא של אבו חאמד אלגזאלי "כתאב מעיאר אלעלם", וכן "כתאב מקאצד אלפלאספה".
בכה"י קכ"ח דפים, סדר הדפים מבולבל. שני החיבורים לא נשמרו במלואם בכה"י.
בבי': מיכאל ריגלר, קולופונים, ע' 165; כת"י ירושלים 580°8.
מרי סעדיה בן דוד היה חכם ומקובל במאה העשרים עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
הוא כתב חיבור בשם "נשמת חיים", העוסק בהלכות שופר ותשובה עפ"י הקבלה.
בכה"י ט"ו דפים. אולי הוא זה אשר העתיק דיואן בשנת תר"פ (1920) במימון שלמה שוכר בן מנשה. בכה"י ע"ט דפים.
בבי': טובי, כת"י בן צבי 67 (3228); רצהבי, תורתן, ע' ק"צ; כת"י ירושלים 4634°8 (אוסף אילת 193).
ר' סעדיה בן דוד היה מנהיג בישוב ביר אלשיך בשנת שנ"א (1591). הוא חתום על שטר קניין, למעוד'ה בן יוסף אבסארה, חתום יחיד.
יתכן והיה רב הקהילה, ויתכן כי הוא חתום בתור עד.
בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ג מס' 45.
מרי סעדיה בן דוד היה חכם, כנראה, בצנעא במאה הט"ז-י"ז. הוא העתיק וחיבר מספר ספרים במאה הט"ז-י"ז. יתכן וחיבר והעתיק את כולם, ויתכן כי רק חלקם שלו. ידועים ארבעה כתבי יד.
כתב היד הראשון (כת"י ששון 827) הוא פירוש לספר המצוות לרמב"ם וספר בהלכות שחיטה, שעפ"י הערכה נכתבו במאה הט"ז. בכה"י גם שירים לר' דוד בן זכריה הלוי.
כתב היד השני (כת"י ירושלים) הוא מדרש הגדול לחומש במדבר אשר נכתב...
בבי': כת"י ששון 827-9360; כת"י ירושלים yah31; כת"י ששון 1184-9200; כת"י בניהו 31-44086.
ר' סעדיה בן דוד קנה או אף העתיק תאג' בצנעא או בד'מאר בסוף המאה הט"ז או בתחילת המאה הי"ז. התאג' נכתב קודם לשנת שנ"ו (1596), ובו רי"ג דפים. כולל מסורה גדולה הכתובה במקרוגרפיה, וכן מחברת התיג'אן.
בדף 23א' כתוב שטר קניית התאג', ממנו ניתן ללמוד, כי מעוצ'ה בן אברהם מכר את כת"י לר' סעיד בן דאוד בצנעא בשנת שנ"ו (1596), וא"כ, התאג' נכתב קודם לכן. בשטר מכר נוסף כתוב, כי סעיד בן דאוד מכר את התאג...
בבי': כת"י ירושלים 1289°4.
מרי סעדיה בן דוד היה מחכמי מחוז שרעב שבדרום תימן במאה הי"ט. הוא כתב חיבור בשם ראשי בשמים, העוסק בליקוטים וחידושים לתורה, תחום אופייני מאוד לחכמי תימן במאות השנים האחרונות. חי במחוז שרעב במאה הי"ט.
בבי': ר"א נדאף, שרידי תימן ט"ו, א'; רצהבי, תורתן, ע' קל"ז.
מרי סעדיה בן דוד היה תלמיד חכמים בישוב מוקרה, שליד הישובים חוביש ובני עווץ' שבדרום תימן, בשנת תרע"א (1911), שנה בה ביקר שליח העלייה יבניאלי. יבניאלי מתארו כבן שלושים שנה, וא"כ, נולד בשנת תרמ"א (1881) בערך.
אורג במקצועו, פנים בריאים עגולים. הוא רצה לעלות לא"י, אך לא היה בידו כסף לעליית כל בני משפחתו, ולכן נשאר בתימן.
אולי הוא זה אשר העתיק דיואן בשנת תר"פ (1920) במימון ר' שלמה...
בבי': מתימן לציון, ע' 246; כת"י ירושלים 4634°8 (אוסף אילת 193).
עמודים
- « לעמוד הראשון
- ‹ לעמוד הקודם
- …
- 201
- 202
- 203
- 204
- 205
- 206
- 207
- 208
- 209
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »