ר' סעדיה בן מעודד העתיק את התורה חומשים ויקרא- דברים בשנת תקצ"ז (1837). לא ידוע מקומו.
בכה"י קנ"ט דפים, עם תרגום אונקלוס לתורה, תפסיר רס"ג, פירוש רש"י, הפטריות, פירוש נחל קדומים ונחל שורק לחיד"א, עיר מקלט, "מוסרי השל"ה מאת ר' דוד וידא", יד יוסף, ליקוטים מילקוט ראובני, מדרש תנחומא וילקוט תורה.
בקולופון כתוב:
"הצעיר הכותב סעדיה בן מעודד יצ"ו... ותהי השלמת המלאכה יום י"ז...
ר' סעדיה בן מעודד בן סעדיה בן יוסף העתיק מספר כתבי יד בישוב דאר עמר שבמחוז סנחאן במרכז תימן באמצע המאה הי"ז.
כתבי יד רבים הועתקו ע"י סופרים בשם זהה ר' סעדיה בן מעודד בתקופה זו בעיר מעבר, ולא תמיד ניתן לזהות בוודאות מי העתיק את כתבי היד. כתבי יד שנכתבו בעיר מעבר כתבתי בערך סעדיה בן מעודד. כתבי יד אשר נכתבו ע"י ר' סעדיה בן מעודד פתיחי-חמאמי כתבתי בערך פתיחי.
בערך זה כתבתי שלושה...
ר' סעדיה בן מרדכי בן משה התימני השלים את הספר מורה נבוכים לרמב"ם בשנת קצ"ב (1432) מחוץ לתימן. הוא נולד בתימן, כנראה, בסוף המאה הי"ד, ובהיותו מחוץ לתימן השלים את העתקת הספר. התחיל בהעתקה ר' ישועה בן (חייא) במאה הי"ג-י"ד.
בכה"י קצ"ז דפים, ור' סעדיה השלים מתחילת כה"י ועד לדף 104ב'. גם אחד מבעלי כתב היד לא היה יהודי מתימן, כפי שנראה משמו "קניתי אני יוסף בן צדקה יודיע...".
בקולופון...
ר' סעדיה בן מרחב העתיק את הלכות הרי"ף לסדר נזיקין, עפ"י הערכה, במאה הי"ג. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י קס"ז דפים, ובהם המסכתות ב"ק, ב"מ, ב"ב, סנהדרין, שבועות וע"ז. דפים רבים חסרים. בראש מספר מסכתות כתוב "סעיד בן מרחב", בדפים 14א', 86-154 א', בתוך נוסחאות שונות מתחת לכותרות, וכנראה, שהוא המעתיק.
כתבי היד התימניים של הלכות הרי"ף הם ארבעה, וכולם מן המאה הי"א ועד למאה הי"ז....
מרי סעדיה בן מרי היה מחכמי העיר צנעא בשליש הראשון של המאה הי"ט. הוא חתום על פסק של חכמי צנעא בשנת תקצ"ב (1832) לחברי בית הדין בעדן בנושא ירושה, נושא אשר העסיק את שני בתי הדין עשרות שנים, במחצית הראשונה של המאה הי"ט.
תחילת הדיון בפרשה הייתה בבי"ד עדן בשנת תקע"ג (1812). בתשובה הראשונה של חכמי צנעא לפני שנת תקע"ח (1818) הוא אינו חתום, והחותמים הם הדיינים: מרי יוסף קארה - ראב"ד והרב הראשי...
מרי סעדיה בן מרי שלמה היה חכם ושליח בית דין צנעא. שמו ידוע מתוך המסוודה - פנקס בית דין, וביום רביעי כ' בכסלו בפ"ז - תקל"ו - 1776 נכתב בפנקס, כי סעיד בן סעיד מנצור גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד, תושבי כפר מדיד שבמחוז נהם מצפון לצנעא.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש סעיד בן סעיד מנצור את אשתו ג'זאל בת סעיד בגט שליחות לכפרם אלמדיד ע"י שליח מ"ו סעיד בן מ"ו סלימאן. יום ד' כ' בכסלו בפ"ז.
מרי סעדיה בן משה היה ראב"ד ודיין בחבאן בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום על קבלת כספי הסיוע לעניים אשר שלחה התאחדות התימנים בישראל. המסמך מי"ג בטבת תש"ז (1947), וחתומים "בי"ד חבאן מר סעיד מוסא ומר סאלם יוסף ומר סאלם מוסא יע"א". משמע, ששלושתם חתמו כחברי בי"ד חבאן.
הוא שלח מכתב לבי"ד בעדן בבקשה כי ישלחו לו נייר לצורך כתיבה, ובמכתב הוא כותב "כי הנייר לא ימצא רק ביוקר" (מכתב מס' 37...
מרי סעדיה בן נחום כתב חיבור העוסק בביאור מילים ולשונות של הרמב"ם במשנה תורה, בישוב אלכלה בט"ו באלול אתתקס"ב לשטרות (תי"א - 1651).
בכה"י מ"ט דפים, ומסודר עפ"י יד החזקה לרמב"ם. החיבור כולל את הספרים הבאים: אהבה, זמנים, נשים, זרעים, קנין, משפטים ושופטים. כה"י אינו שלם.
ר' סעדיה בן נחום חתום על שטר העוסק במכירת ספרים בישוב צ'ראב בשנת תקל"ז (1777). הוא חתום לאחר ר' מנס סעדיה. השטר נכתב ליוסף בן סעיד נגאר. כנראה, ששני החותמים שימשו מנהיגי הקהילה בשנה זו, או שחתמו בתור עדים.
מרי סעדיה בן סעדיה היה מחכמי הישוב בית רדם בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר בית רדם נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: מוגאתי, עאשרי, אלשיך, עמראני, עפגיין, הנדי, שכר, אחמר ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא דוד, מרי שלמה סעיד, מרי אברהם בן אברהם מוגאתי, מרי שלום סעיד עאשרי ומרי דוד עאשרי.
שמו...