ר' יצחק בן דוד סיאני העתיק סידור במאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידועה שנת ההעתקה ומקומו.
בכה"י כ"ד דפים, ויתכן כי העתיק חלק מסידור. כה"י כולל הגדה של פסח עם פירוש בערבית כולל תפילות החגים עד לעצרת. בשולי הדפים פירושים קצרים.
בסוף ההגדה דף 16א' כתוב:
"פירוש אלהגדה... והכותב יצחק נר"ו ב"ר דוד בר סעדיה הידוע אלסייאני".
מרי כמוסי יחיא בן יהודה סיאני היה חכם במאה הי"ט, ואולי חי במרכז תימן.
שמו ידוע לי מתוך כתב יד שנכתב במאה הי"ט, והוא קובץ חיבורים העוסק בנושאים שונים. בקובץ שמועות והלכות בשמו של ראב"ד מרי יוסף קארה, שהיה הרב הראשי במחצית הראשונה של המאה הי"ט "שנתאכסן אצלינו". עפ"י זה, מי שרשם את ההלכות בשמו, חי במרכז תימן אך לא בצנעא. בין ההלכות והשמועות הוא מזכיר את מרי יחיא סיאני שקבע כלל בראשי תיבות...
ר' מעוצ'ה בן אברהם סיאני העתיק דיואן במאה הי"ט- כ'. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י נ"ב דפים.
בקולופון דף 52ב' כתוב:
"הצעיר מעוצ'ה בן מ"ו אברהם סייאני יהי שמו לעולם".
מרי עוצ'ה-עודד בן יוסף סיאני היה מחכמי אחד הישובים שליד חג'בה שבדרום תימן. הוא ידוע לי מתוך כתב הסמכה לשחיטה שהעניק ל"תלמיד הטוב מעוצ'ה בן סלימאן דאוד ממאתא חג'בה" - הוא מחבר הספר ליקוטי רפאלי*.
כתב ההסמכה ניתן ביום שלישי, ט"ז בכסלו שנת ברמ"ח לשטרות (תרצ"ח - 1937). מהמילים "ממאתא חג'בה", משמע, שמרי עודד סיאני לא חי בישוב חג'בה אלא באחד הישובים באזור.
מרי שלום בן סעדיה סיבהי נולד בכפר חצ'ר שבמחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא. עלה לארץ בשנת תר"ץ - 1930 והתיישב במושבה ראשון לציון. שמש רב ומנהיג. נפטר בתשרי תשי"ז - 1956. ראה באנציקלופדיה ע' 400.
לאחר פרסום האנציקלופדיה מצאתי שני מקורות נוספים הקשורים בו.
בפנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בתחילת המאה העשרים, כתוב, כי אביו סעדיה ובניו: מרי שלום, יחיא, יוסף וסעדיה...
מרי שלום בן סעדיה סיבהי נולד בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים בכפר חצ'ר שבמחוז כ'ולאן במרכז תימן. המצב הכלכלי של המשפחה היה טוב, ועסקה בחקלאות ובמסחר. למד שחיטה בכפרו אצל מרי יחיא שחב. הוסמך לשחיטה ולרבנות בצנעא ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. הוא ושני אחיו, יוסף וסעדיה, עסקו רבות בהצלת יתומים מהשמד ובהברחתם מאזור הסכנה.
בשנת תרפ"ט (1929) נסע עם משפחתו לעדן במטרה לעלות לא"י, אך...
מרי אברהם סייאני היה חכם בישוב קצר בתחילת המאה העשרים. העיירה קצר נמצאת במחוז כ'ולאן, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמישים וחמש משפחות בערך: מלאחן, סיאני, צג'יר, נהמי, סרי, קוז, רדאעי, ודלי, ג'ידק, כ'ובאני, רמים, גרט, דחבאש, אכ'צ'רי, טירי, כהן, מנצור, אגדע, וחשאן, חובארה, סעד'ד, משרקי, עמראן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי אחסן, מרי יוסף סיאני, מרי יחיא יעקוב, מרי יחיא צ'...
מרי אברהם סייאני היה חכם בישוב חאפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר חאפה נמצא במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלוש עשרה משפחות בערך: גמל - גמליאל, קרואני, סייאני, אעגם, קטיעי, דחרוג, סודמי, רמצ'אן, ועוד. חכמי הקהילה בתקופתו: בנו מרי יעקב סייאני, מרי חיים גמאל ומרי חיים בן סעיד קרואני.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה...
מרי אברהם סייאני היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, וביום שלישי י"ב באדר בע"ט - תקכ"ח - 1768 נכתב בפנקס, כי שלמה בנו שמש ערב בהסדרת התשלומים, כאשר עואץ' בן דוד פצ'ל גירש את אשתו ג'נא בת משה דאר.
בפנקס בית הדין כתוב:
גירש עואץ' בן דאוד אלפצ'ל את אשתו ג'נא בת מוסי' אלדאר ומחלה לו בארבעה קרוש, ונשאר לה חמשה עשר קרוש. שולמו לה חמשה קרוש...