מרי משה סמינה היה מחכמי הישוב חסניין בתחילת המאה העשרים. העיירה חסניין נמצאת במחוז רחבה מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וחמש משפחות בערך: מליח, קארטה, קארני, סמינה, טויל, חאזי, מאמון, עוקבי, זביב, מסיבי, רחבי, רצאבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי יעיש בן אברהם מליח.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה...
ר' שלום בן סעדיה סנג'אב היה נשיא יהודי העיר רדאע במחצית השנייה של המאה הי"ח. העיר רדאע הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בתימן, ובמאות השנים האחרונות הייתה שנייה לצנעא. הוא היה סוחר אמיד שעסקיו נוהלו ע"י מספר סוכנים. הוא ניהל מחזור כספים גדול, ונשא בהוצאות הגדולות של המס שהוטל על הקהילה היהודית. הוא שילם את המס במשך ארבעה חודשים עד שאסף את המס מהציבור. הוא מונה גם להיות גובה המס מהיבול...
מרי חיים בן מרי יחיא סנואני נולד בערב יום כפור של שנת תרנ"ח - 1897 בעיירה סנואן. הוא היה גדול חכמי דרום תימן בדור העלייה לארץ, ומגדולי המקובלים בתימן. כתב ט"ו חיבורים בתורת הקבלה. ראה באנציקלופדיה ע' 401 - 403.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי חומר נוסף עליו משני מקורות.
הרב יהונתן אדואר מפ"ת מסר לי חומר על סבו מרי אברהם בן אהרון שוקר (עיין ערך), רב הקהילה בישוב דוג'ם בתימן,...
מרי חיים בן דוד סנואני שימש רב ראשי לכל מחוז חוגריה, והיה גדול החכמים והמקובלים בדרום תימן במחצית הראשונה של המאה העשרים.
מרי חיים סנואני, ממשפחת בידה, נולד בעיירה סנואן שליד תעז במחוזות שרעב וחוגריה בערב יום כיפור תרנ"ח (1897). מוצא משפחתו מהעיר ירים, ואביו עבר לגור בסנואן. אביו היה מלמד תורה לתשב"ר, ואמו מרת ימאן, נפטרה בליל פסח תרצ"ה בסנואן. היה בכור להוריו.
למד תורה אצל...
מרי יחיא בן דוד סנואני נולד בעיר ירים או סנואן במחצית השניה של המאה הי"ט, להערכתי, סביב שנת תרל"ג-תרל"ח (1873-1878). הוא אביו של מרי חיים סנואני, גדול המקובלים בדרום תימן בדור העלייה לארץ (ע"ע קודם).
ייחוסו המלא: מרי יחיא בן דוד בן סעדיה בן עמרם בן יפת בן יהודה למשפחת בידה.
למד תורה אצל חכמי העיר ירים או לפי מסורת אחרת אצל חכמי העיר סנואן. בנו הבכור הוא מרי חיים, אשר נולד בשנת...
מרי דוד בן שלמה סנחאני היה חכם בישוב אלציח בתחילת המאה העשרים. הוא בנו של מרי שלמה סנחאני רב הקהילה, המוזכר באנציקלופדיה ע' 403. הכפר אלציח נמצא במחוז אנס מדרום לצנעא. הרב עמרם קורח כתב, כי הכפר חרב לאחר גלות מוז"ע בשנת ת"מ - 1680 ולא חזרו לישוב לאחר הגלות. בשנים ת"ן - תנ"ג (1690 - 1693) העתיק בישוב מרי שלום בן יחיא קורח את ספר ההפטריות, משמע, שהיהודים חזרו לגור לאחר הגלות.
בתחילת המאה...
מרי שלמה סנחני שמש רב הכפר צייח שבמחוז אנס בסוף המאה הי"ט. להערכתי, נולד באמצע המאה הי"ט. היה חכם, דרשן ובעל קבלה. קשורים בו מעשי נסים.
מרי שלום בן שלום סעדוד היה חכם בישוב שרפה בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. הכפר שרפה נמצא בנפת בני חושיש, ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בערך: מקטרון, סעדוד, וחשאן, שעתאל, רצאבי, בוטא, ימני, ד'וכאן ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי יחיא מקטרון ומרי יוסף בן יוסף מקטרון.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...
מרי סעדיה העתיק את הספר ילקוט מדרשים בשם "ילקוט חכם" לרב דוד בן הירץ פיזנר, בישוב קרית חיזי גבעל עמר. ידוע בתימן הישוב ג'בל עמר. עפ"י הערכה במאה הי"ט, לא ידועה שנת העתקה.
בכה"י נ"ו דפים, שמונה דפים האחרונים בכתיבה שונה. מועתק מהדפוס עד אמצע פרשת תצוה. פגום במספר מקומות.
מרי סעדיה היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. לא ידוע שם אביו ומשפחתו. שמו ידוע מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא.
ראשית, בנו שוכר גירש את אשתו ג'זאל בת סעיד חגבי, ביום שני י"א באדר בע"ט - תקכ"ח - 1768, באמצעות השליח אחיינו דוד בן מרי אהרון.
בפנקס בית הדין כתוב:
הגיע דוד בן מ"ו הרון בגט שליחות מאת דודו שכר בן מ"ו סעיד, לאשתו ג'זאל בת סעיד אלחגבי. ונתן לה הגט בפנינו,...