סעדיה

מרי סעדיה היה ילד גאון בן י"ג שנים בלבד, ושימש בגיל זה מרי ושוחט של שני הכפרים עאקר ועקארה בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הכפרים היו במחוז קעטבה בדרום תימן.

הוא ידוע משליחותו של השד"ר ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים בירושלים. הוא נסע לאסוף תרומות, ובתימן הצטרף אליו ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי, ובשנים תר"ס- תרס"ב (1900-1902) סיירו בתימן ואספו תרומות. ר' יוסף כותב, כי הגיעו סמוך לחג השבועות לשני כפרים קטנים, עאקיר ועקארה, ושם ראו, כי המרי והשוחט של שני הכפרים הוא ילד גאון בן י"ג שנים ושמו מרי סעיד- סעדיה. ר' יוסף מתאר כיצד השד"ר ר' חיים התעקש לא לסמוך על השחיטה של המרי הילד, למרות שבדק את סכינו של המרי, וראה, כי הוא בקי ומומחה. מאידך, ר' חיים סירב להראות את סכינו למרי הילד. בהמשך התרכך ר' חיים, כאשר ראה את גאונותו של המרי בבקיאותו העצומה בשולחן ערוך יו"ד ובפירושו של ר"ד משרקי ראשי בשמים.

בליל חג השבועות דרש הילד המרי על מתן תורה בדרך הפרד"ס, וציטט קטעים שלמים מהזוהר ומהמדרשים בע"פ. לשאלות שנשאל ענה בחריפות גדולה, והשד"ר נשאר המום ופעור פה נוכח המרי הגאון בן י"ג שנים בלבד.

ר' חיים ניסה לשכנע את אביו להעלותו לירושלים, ואף שלח מכתב לירושלים, שיש ילד עילוי בתימן הראוי לשמש ריש מתיבתא של ר' יהודה החסיד בירושלים, אך אביו סרב, בטענה כי הילד המרי הוא זיוו ואורו של המקום וכל תפארתו עליו.