מרי מסעוד סדלא נולד בשנת תרע"ד - 1914 בערך. לא ידוע שם הישוב, אך ידוע כי הוא חי באזור הישובים מהאצר וואדעה, במחוז חאשד מצפון לצנעא.
נפטר בגיל צעיר בשנות השלושים לחייו, מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
מרי מסעוד סדלא נולד בשנת תרע"ד - 1914 בערך. לא ידוע שם הישוב, אך ידוע כי הוא חי באזור הישובים מהאצר וואדעה, במחוז חאשד מצפון לצנעא.
נפטר בגיל צעיר בשנות השלושים לחייו, מספר שנים לפני העלייה הגדולה לארץ.
מרי דוד בן יחיא סודי כתב חיבור בנושא שחיטה וטרפיות אשר לא הגיע לידינו. הוא ידוע מתוך ספרו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל, אשר חי בצנעא במאה הי"ט, המזכיר רבים מחכמי תימן בני דורו. מרי דוד בן יחיא סודי מוזכר בקובץ החיבורים העוסק בשחיטה: שרח מרי סעדיה בר' מסעוד, מרי נתנאל בר' יששכר, מרי דוד בן יחיא סידי, שרח למשורר מרי שלום שבזי ועוד.
החכם היחידי הידוע מרשימה זו הוא ר"ש שבזי מהמאה הי"ז,...
מרי אהרון סודמי היה חכם בישוב חצר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה חצר נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושלוש משפחות בלבד: ראיבי, סיבהי, ועלאני, שדאדי, צנין, רצאבי, סרי, חגבי, נעוס, בשארי ועוד. מחכמי הקהילה בתקופה זו: מרי יוסף דוד ראיבי, מרי שלום בן סעיד סיבהי, מרי יוסף יחיא שדאדי ומרי יחיא יוסף שדאדי.
שמו ידוע מתוך פנקס...
מרי שוכר סוטחי נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט, כנראה, בישוב גבלה שבמחוז איב בדרום תימן. בתחילת המאה העשרים היה דיין וכנראה, רב הקהילה.
שמו ידוע לי מתוך כתבי הסמכה לשחיטה ולרבנות, אשר העניק למרי אברהם בן אהרון שוקר, רב כפר דוג'אם, ואשר נפטר בנהריה.*
בו' בשבט ברמ"ד - תרצ"ג - 1933 הסמיך את מרי אברהם שוקר לשוחט, וביום ראשון י"ג בניסן שנה זו הסמיך אותו לרבנות. עפ"י כתב ההרשאה...
מרי סעדיה סוילם היה רב הקהילה היהודית חפאש בסוף המאה הי"ט. הישוב ממוקם ממערב לצנעא, בין העיר מנאכ'ה למחוית.
הוא ידוע מתעודה שפרסם יוסף טובי, העוסקת בשני שליחי בי"ד צנעא, מרי יחיא בן חיים שיך ומרי יחיא מוסא שהגיעו לישוב חופאש בשנת תרמ"ה (1885), ועסקו בפישור בין ר' סעדיה סוילם לבין הקהילה. בפשרה הוסכם, שאין לו חזקה על המברכים בבית הכנסת, וכי יהיה עאקל בבית הכנסת הקדום, אך גם יהיה המנהיג...
מרי נתן בן יצחק סולמי-והב-נתן נולד בישוב מזחאן שבמחוז שרעב בשנת תר"ל (1870).
עלה לארץ בשנת תרפ"ד (1924). עסק בקבלה ובכתיבת שירים.
נפטר בשנת תש"כ (1960).
ר' שילה בן זכריה טהירי-סופיתל העתיק קובץ חיבורים העוסקים בנושאי שחיטה וטרפיות. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י הערכה, כה"י נעתק במאה הי"ח. נכתב במימון ר' יוסף בן יעקב.
בכה"י ק"י דפים: ליקוטי דינים מפוסקים שונים (דפים 1-50ב'), הלכות שחיטה לרמב"ם עם פירוש בעברית ובערבית (דפים 51ב'-80א'), הלכות שחיטה למרי יחיא צ'אהרי כולל מאה הלכות בלבד (דפים 81א'-85ב'), הלכות שחיטה לדיין מרי צאלח בן...
ר' יוסף בן זכריה בן מעודד בן סעדיא אלקיסי העתיק שני חיבורים במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה שבמחוז ד'מאר, מדרום לצנעא.
כה"י הראשון הוא (כת"י לונדון) נביאים ראשונים אשר העתיק במאה הי"ז בישוב אלכ'רבה, במימון ר' סעדיה בן דוד אכלופי. בקולופון כתובה המלים "אתתק" וחסרות שתי האותיות של עשרות ויחידות השנים למנין השטרות, ונראה, כי נכתב בין שנת אתתקי"א (1600) לאתתקצ"ט (1688). בכה"י רנ"ד דפים, עם מסורה,...
מרי אברהם סיאני היה רב הקהילה היהודית בכפר קצר שבמחוז כולאן, מרכז תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים.
הוא מוזכר בהקשר לר' חיים עראקי הכהן, אשר ברח מצנעא בשנת תרס"ה (1905), והגיע לכפר קצר, ובעזרת נס הצליח ללכוד את שודדיו.
מרי יחיא בן אברהם סיאני היה מחכמי צנעא במאה הי"ח-י"ט. הוא כתב חידושים וליקוטים לתורה. הוא הזמין את העתקת חומש עם תרגום אונקלוס ותפסיר רס"ג בפורמט גדול מר' משה בן יוסף הלוי מצנעא, וביקש ממנו שישאיר חלל גדול בשולי הדפים כדי שיוכל לכתוב את ליקוטיו ודרשותיו לתורה.
ר' משה הלוי סיים להעתיק את התורה בשנת תקע"ב (1812), וא"כ, החל את כתיבת חידושיו לתורה לא לפני שנה זו. עפ"י דברי מרי יחיא סיאני...