חכמי תימן

תצוגת 1951 - 1960 מתוך 3154

מרי שמעון בן שלמה נוני היה חכם ומנהיג במחצית הראשונה של המאה העשרים בצנעא ובעיר שיבאם. הוא היה ידוע כאיש מומחה לשפה הערבית, הכותב בקשות לשלטון המוסלמי לתושבים אשר לא ידעו כיצד ואיך לפנות למלך.

הוא חתום על שטרות ופסקי דין החל משנת תרפ"ט (1929) ועד לשנת תש"ט (1949). לדעת עמרם עוזרי הוא לא היה חכם.

בשנת תרפ"ט (1929) הוא חתום על שני מסמכים לאחר מרי יחיא בן משה יצחק הלוי, הרב הראשי...

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ג מס' 50-56, ע' קפ"ו מס' 111, 114; עמרם עוזרי, ב"ב; כת"י שלמה טיירי, קרית אונו.

מרי יוסף בן עודד חתום על הרשאה לשחיטה לר' יוסף בן צאלח, במקום "קנס לכניסת צנעא", אולי הכוונה לצנעא. לא ידוע זמנו, אך ברור שהיה דיין או רב קהילה או מוסמך לבחון ולהסמיך שוחטים.

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"א מס' 4.

מרי דוד נחום כתב שיר "דודי שלח נא גואלינו". לא ידוע זמנו ומקומו.

בידינו נותר שיר אחד, ולא ידוע אם כתב שירים או חיבורים נוספים. סימן השיר "דאוד נחום יצ"ו". תוכן השיר תפילה לקיבוץ גלויות, תיאור רגלים ובקשת רחמים לפדיון העם. השיר נמצא באחד מכתבי היד של הדיואן.

בבי': י"ל נחום, מכמנים, ע' ר"ל.

מרי יוסף בן מרי יחיא נחום נולד בשנת תר"ס - 1900 בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב צנעא. כאביו, היה אף הוא שד"ר ושליח בית דין צנעא, והסתובב ברחבי תימן לפקח ולהסמיך שוחטים. בשנת תש"ג - 1943 עלה לארץ, והתיישב בעיר רחובות. נפטר בצעירותו בן נ"א שנים, לאחר שברון לב על ההתדרדרות במצב הדתי בארץ. ראה באנציקלופדיה ע' 387 - 388.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי מסמך נוסף, בו הוא מסמיך לשוחט...

ביב': כת"י הרב אבירן הלוי, ב"ב

מרי יוסף בן מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן, בשנת תר"ס (1900) בערך.

למד תורה אצל אביו מרי יחיא נחום, השליח המפורסם ביותר של בי"ד צנעא להסמיך ולפקח על השוחטים ברחבי תימן. אחיו הוא מרי סעדיה ששימש רב שכונת טירת שלום בנס ציונה.

ניחן בבקיאות וחריפות גדולה בכל תחומי הספרות התורנית, יפה תואר ויפה מראה, בעל קול ערב, והיה חזן קבוע ומשורר בסעודות מצווה ובאירועים...

בבי' גברא, ר"ד משרקי, ע' י"א-י"ב, כ', טובי, פעמים 14 (תשמ"ג), ע' 105, גלעד צדוק, לבניכם ספרו, ע' ע'- ע"א, עמרם עוזרי, ב"ב

מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה, מצפון מערב לצנעא, בשנת תרל"ב - 1872. הוא שליח בית דין צנעא המפורסם ביותר, והסמיך שוחטים רבים. לאחר העלייה הגדולה לארץ שמש רב שכונת כרם התימנים בתל אביב. ראה באנציקלופדיה ע' 388 - 389.

לאחר פרסום האנציקלופדיה ממשיך להגיע אלי כתבי הרשאה לשוחטים, אשר העניק במסגרת תפקידו כשליח בי"ד צנעא והרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי.

להלן כתב הרשאה נוסף...

ביב': כת"י נכד מרי אברהם שוקר, הרב יהונתן אדואר, רב שכונת מרכז העיר, פ"ת

מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת תרל"ב (1872) או בשנת תר"מ (1880). למד תורה והוסמך להוראה אצל מרי עואץ מידעי. במקצועו היה סוחר בדים, והיה מגיע לישובים רבים, ובעיקר אהב להגיע לצנעא, שם היה לומד תורה עם חכמי העיר. בזכות גדלותו בתורה ומומחיותו בשחיטה, בבדיקה ובניקור הבשר מינהו הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי להיות שליחו בכל רחבי תימן, לבדוק שוחטים, להדריכם, לפקח ולהסמיך,...

בבי': סערת תימן, ע' ע"ג; ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' קכ"ד; גלוסקא, למען יהודי תימן, ע' 440-441; שלמה עמיהוד, פעולות צדיק, ע' קל"ו, קל"ח-קל"ט; ניני; גברא, ר"ד משרקי, ע' י"ב, י"ז; טובי, פעמים 14 (תשמ"ג), ע' 105; הרב אבירן הלוי, לוח תשנ"ג; לוח הלוי, אב תשנ"ט; הקדמה לספר אמונת ה'; הלכה בשמו בספר מקור חיים, כת"י היכל שלמה 21°4-22353; ר"י צוברי, ת"א.

מרי יחיא שלום נחום היה דיין בעיר דמת במחצית הראשונה של המאה העשרים. להערכתי, נולד בעיר דמת שבדרום תימן בסוף המאה הי"ט.

מצאתי את חתימתו על שני שטרות פסקי דין בעיר דמת בשנת תרפ"א (1921). הוא חתום על שטר צוואה מיום שישי, י"ב בשבט תרפ"א, לאחר חתימת מרי שלום מת'נא הלוי - ראב"ד ומרי סעדיה יוסף חסן. במסמך שני הוא חתום על מסמך לחכמי טבריה בעניין צעיר תימני שעלה לא"י ושהה מספר שנים, וביקש את...

בבי': נ"ב גמליאלי, תעודות מדמת, ע' 321, 396; לוח צעידי, כסלו תשנ"ו.

מרי סעדיה נחום היה דיין בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ח. הוא מופיע ברשימת חמשת הדיינים בצנעא שלא ידועים עליהם פרטים כלל, ואף לא ידוע מתי בדיוק שימשו דיינים בצנעא.

ידוע רק, כי שימשו דיינים סמוך לאמצע המאה הי"ח. הדיינים הם: מרי סעדיה קהא, מרי אברהם טהירי, מרי סעדיה נחום, מרי דוד קאהרי ומרי סעדיה תנעמי. להערכתי, היו דיינים זמניים או מחליפים בטווח השנים החל משנת תצ"ה (1735) ועד לשנת תק"ז...

בבי': סערת תימן, ע' ט"ו; גברא, חכמים וסופרים, ע' 49-50; נחשון, דיוקנאות, ע' 16.

עמודים