ר' לוי בן יחיא בן משה בן יוסף לוי נהארי העתיק סידור בשנת תרל"ח (1878). לא ידוע מקומו.
בכה"י קל"ח דפים. סידור רגיל, ובו נושאים הנפוצים בסידורי תימן כמו לוחות שנים משנת תרל"ח (1878), ועפ"י זה קבענו את שנת העתקת הסידור. ענייני תקופות, פתרון חלומות המיוחס לרבינו האיי גאון ועוד.
בקולופון כתוב:
"לוי בן יחיא בן מוסא בן יוסף אללוי הידוע אלנהארי".
מרי סעדיה בן מרי סעדיה הלוי נהארי נולד בישוב ערוס שבמרכז תימן או בירושלים בשנת תרמ"ג (1883). אביו מרי סעדיה היה רב הקהילה ערוס (ע"ע קודם). יתכן ומשפחתו עלתה לירושלים בחודש ניסן בשנת תרמ"ב (1882), וא"כ, נולד בירושלים.
היה רב מוסמך, מורה ומחנך ופעיל בקהילה התימנית בירושלים. היה מהלוחמים בשנת תרס"ח (1908) למען עצמאות הקהילה התימנית בירושלים. ולהוציאה מהפטרונות של הקהילה הספרדית, בטענה, כי...
מרי סעדיה הלוי נהארי היה מרי הקהילה היהודית בישוב ערוס ממערב לצנעא במרכז תימן במאה הי"ט. לא ידוע שם אביו. נולך, כנראה, באמצע המאה הי"ט. נולד לו בן בשם סעדיה בשנת תרמ"ג (1883), אשר היה מראשי הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים (ע"ע הבא).
יתכן, והם אלו שעלו לירושלים בניסן תרמ"ב (1882), והתיישבו בשדות בתנאים מחפירים ביותר עקב היחס של יהודי ירושלים, אשר לא העניקו להם תנאים מינימליים...
ר' עמר יחיא נהארי העתיק את שלוש המגילות בשנת תרל"ז (1877) בישוב עגאב שבמחוז ארחב.
בכה"י נ"א דפים, ובהם מגילות שיר השירים, רות וקהלת, עם תרגום ארמי, פירוש רש"י, מנוקד עם טעמים ועיטורים.
בקולופון כתוב:
"ספרא... עמר בן יחיא בן יעקב... אלנהארי מן עגאז מן קרא בלאד ארחב, כתבתי זה לבני... ותהי השלמתו יום ו' ט"ו יומין לחודש אלול שנת בקפ"ח לשטרי (תרל"ז - 1877)".
מרי עמראן בן סעדיה נהארי היה חכם בישוב גולה בתחילת המאה העשרים. העיירה גולה נמצאת באזור העיר ריידה שבמחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים משפחות בערך: סרי, נהארי, מנס, משרקי, עת'ארי, מעלם, נדאף, אכ'רם, חלא ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עמראן חדאד, מרי שלמה בן דוד, מרי יחיא שלום, מרי עמראן ומרי סעדיה עת'ארי.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"...
מרי שלום בן אהרן הלוי נהארי נולד בחודש אדר תרע"ג (1913) בישוב בית עד'אקה, שבמחוז חגה במרכז תימן. הוא היה מאחרוני תלמידיו של מרי דוד מזעקי, ולאחר פטירת רבו למד את רוב תורתו לפני מרי ישראל עוזירי, רב הישוב בית עד'אקה. אחיו הוא מרי שלמה (ע"ע הבא).
נשא לאשה את מרת נד'רה, בתו של רבו מרי ישראל עוזרי.
היה בקי בש"ס ובפוסקים, קנאי מאוד לשמירת המצוות ואינו יודע פשרות. לאחר פטירת רבו מרי...
מרי שלמה נהארי היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב ערקה בתחילת המאה העשרים. הכפר ערקה נמצא באזור העיר כ'מיר שבמחוז חאשד, מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים משפחות בערך: נהארי, סאלם, צורית, מסעוד ועוד. הוא היחיד מבני הקהילה המוזכר בתואר מרי, משמע שהיה רב הקהילה. אין מדובר באחד משני מרי שלמה נהארי המוזכרים באנציקלופדיה ע' 385, אשר חיו בישובים בני עואם או בית עד'אקה.
שמו ידוע...
מרי שלמה נהארי היה חכם בישוב גבל צאפח בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה גבל צאפח נמצאת בנפת ארחב מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חאזי, מנס, מבורת, מחפוץ', דהבאני, גראמה, ד'מארי, סעאדי, קהלאני, קוזי, הזמי, לדאני, נגאר, ירימי ועוד. חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי עואץ', מרי אהרון גראמה, מרי שלום קהלאני ומרי יחיא אלשיך.
שמו ידוע...
מרי שלמה נהארי נולד בסוף המאה הי"ח, כנראה, בישוב בני עוואם שבמרכז תימן.
הוא מוזכר במסמך מיום ראשון ד' בניסן בקמ"ה לשטרות (תקצ"ד- 1834). במסמך, שאלה ששואל ר' יחיא בן יוסף חמדי מהישוב בית עד'אקה הסמוכה, ממערב לצנעא, את חברי בית דין צנעא, לגבי מינוי רב בקהילה. המינוי של מרי יהודה כהן, שנשלח ע"י חברי בי"ד לא צלח, והקהילה נותרה ללא רב. בראשית שבט תקצ"ד נעשה הסכם בין הקהילה לבין מרי שלמה...
מרי שלמה בן אהרן הלוי נהארי נולד סמוך לאחיו מרי שלום (ע"ע קודם) סביב שנת תרע"ג (1913). למד תורה עם אחיו אצל מרי דוד מזעקי, ואת רוב תורתו למד מדודו מרי ישראל עוזרי, רב הישוב בית עד'אקה. היה בקי בש"ס ובפוסקים, אך לא שימש בתימן בתפקיד רשמי. עלה עם משפחתו בעלייה הגדולה לארץ בשנת תש"ט (1949) והתיישב ברעננה. נתמנה לשוחט ובודק ראשי בעיר, ונחשב מומחה גדול בתחום השחיטה, ורבים היו באים אליו לשאול שאלות...