נחום, יחיא הלוי

מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת תרל"ב (1872) או בשנת תר"מ (1880). למד תורה והוסמך להוראה אצל מרי עואץ מידעי. במקצועו היה סוחר בדים, והיה מגיע לישובים רבים, ובעיקר אהב להגיע לצנעא, שם היה לומד תורה עם חכמי העיר. בזכות גדלותו בתורה ומומחיותו בשחיטה, בבדיקה ובניקור הבשר מינהו הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי להיות שליחו בכל רחבי תימן, לבדוק שוחטים, להדריכם, לפקח ולהסמיך, ואף לעסוק בכל התחומים הרוחניים. מילא את תפקידו באמונה ובחריצות, וזכה להערכה רבה הן מצד בי"ד צנעא והן מצד חכמי הישובים השונים. צילום של ההרשאה לשחיטה שנתן למרי דוד בן אברהם מלאכי, ראה שם בערך.

בזכות גדולתו בתורה נחשב לשליחו המפורסם ביותר של בי"ד צנעא. קשרים טובים היו לו גם עם חכמי משפחת גברא בעיר סוד, ומצאתי מסמך בו הוא כותב הזמנה לברית מילה ומזמין את מרי אברהם גברא, רב העיר סוד, עפ"י בקשת אב התינוק סעיד בן סעיד מנחם. זכה והעמיד תלמידים רבים בכל רחבי תימן, ואף הלכות רבות נכתבו בשמו בכתבי יד. עמד בקשרי מכתבים עם מרי מחפוץ בן יעקב נגאר מהעיר רדאע.

שנים רבות שימש בתפקיד, ופעל רבות, וניצל את מעמדו בפעילות החשאית של הברחת יתומים יהודים מידי השלטון המוסלמי. הוא הושלך לכלא מספר פעמים על פעילות חשובה זו, ואף עונה קשות. נאסר בפעם האחרונה ועונה ע"י מושל כוחלאן לפני שנת תרצ"ו (1936), ולאחר מאמצים שהופעלו על האימאם בתימן, שוחרר. כשראה שנמצא בסכנה גדולה עקב מסירות הנפש בפעילות זו, עלה לארץ ישראל לאחר שחרורו, כאשר משפחתו עדיין בתימן.

בניו הם מרי יוסף, אף הוא שליח בי"ד אשר עלה לארץ בשנת תש"ג (1943) (ע"ע קודם), ומרי סעדיה שעלה עם אחיו לארץ, ושימש רב שכונת טירת שלום (ע"ע).

בשנת תרצ"ד (1934) שלח מכתב להתאחדות התימנים בישראל, כדי שיסייעו ליהודי תימן שנתקעו בעדן בדרכם לעלות לארץ ישראל. את הצעירים עד גיל ל"ה שנים העלו לארץ, ואילו הבוגרים יותר לא העלו ונתקעו בעדן. בשנה זו, תרצ"ד (1934) הוא חותם על הסכמה לספר אמונת ה' התומך בקבלה, יחד עם י"ב חכמים נוספים.

כאמור, לאחר שהרגיש שהוא נמצא בסכנה עקב פעילותו להצלת היתומים עלה לא"י בשנת תרצ"ו (1936), והתיישב בתל אביב בשכונת כרם התימנים, ברח' פדוים 26. הקדיש חלק מביתו למחוסרי בית ועסק רבות בגמ"ח.

הרב הראשי הרשל"צ הרב עוזיאל מינהו לרב שכונת כרם התימנים ולמפקח על הכשרות בתל אביב. שימש בתפקיד עד לפטירתו בשנת תשכ"ב (1962). שימש חבר המועצה הדתית ליהודי תימן בא"י ועסק בפעילות ציבורית. הוא היה מגיד שיעור בישיבת אוהל תורה בת"א.

הוא חתום על כרוז של המועצה לסייע בידי המועצה לקראת הבחירות לנציגות בתי הכנסת בת"א. הכרוז מיום רביעי, ט"ו בטבת תש"ג (1943), וחתומים עליו תשעה אישים, וביניהם מרי שלום יצחק הלוי, ששימש בהמשך הרב הראשי ליהודי תימן בישראל, והוא בנו של הרב הראשי לתימן, מרי יחיא יצחק הלוי, מרי יחיא נחום, מרי טובים שרעבי, מרי אברהם חרפוף ועוד.*

נפטר בת"א בי"ג באדר א' תשכ"ב (1962).