מרי עואץ בן יחיא נגאר נולד במחצית השניה של המאה הי"ט בעיר סואדיה, כנראה, שבדרום מזרח תימן, ליד העיר רדאע.
אין להתבלבל עם הערים סוד הסמוכה לעמראן מצפון לצנעא, והישוב סודה צפונה יותר מהעיר עמראן. הוא ידוע מתוך חיבור שחיבר, וכן העתיק ספר ההפטריות בשנת ת"ש (1940).
הספר הראשון שחיבר נקרא "מאור העין", העוסק במגוון נושאים המשמשים רב קהילה, ויתכן כי שימש מרי הקהילה.
בכה"י רל"ד...
מרי עואץ בן מנצור נגאר נולד בישוב קפלה שבמחוז סואדיה, ליד העיר רדאע, במחצית השנייה של המאה הי"ט. למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לדיינות בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. אחיו, מרי צאלח, היה דיין וראב"ד בישוב (ע"ע). הוא הסמיך רבנים, שוחטים ודיינים.
הוא חתום עם אחיו על מסמך בישוב ביחאן בשנת תרפ"א (1921), בנושא שטר פשרה לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"ץ (1930) הוא הסמיך לרבנות ולדיינות...
ר' עודד-עואץ בן אברהם הלוי נגאר השלים את העתקת פירוש רש"י לתורה בעיר עזאן בשנת תי"ח (1658).
החיבור גופו נכתב בישוב ענבר סעד, ע"י ר' זכריה בן אביגד טוילי בשנת תי"ח (1658), ומכונה צפחת השמן. בכה"י קמ"א דפים.
בשער כה"י: "צפחת השמן... והוא פירוש רש"י וביאור רש"י (דבק טוב לר' שמעון אושנבורג) עם בעל הטורים הנקרא מחנה אלהים". ;ר' עודד השלים את העתקת פירוש רש"י בדפים 185- 186, ושם כתוב...
מרי צאלח-צדוק בן מנצור נגאר נולד בעיר אלקפלה שבמחוז סואדיה, שליד העיר רדאע, בשנת תר"ס (1900). למד תורה אצל אביו, מרי מנצור, ואצל אחיו הגדול, מרי עואץ.
נבחר לדיין קודם לשנת תרפ"א (1921), שכן משנה זו ואילך מצאנו את חתימתו וחתימת אחיו, הדיין מרי עואץ, על הסמכת שוחטים, רבנים ודיינים.
בשנת תרפ"א (1921) הוא חתום עם אחיו על שטר פשרה בעיר ביחאן לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"צ (1930) הוא...
מרי שלמה עמראן נגאר היה חכם בישוב ד'רחאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. הכפר ד'רחאן נמצא בנפת בני יזיד, סמוך לעיר עמראן מצפון לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: נגאר, מנס, נהארי, אברקי, חריר, מצ'מון ועוד. הוא היחיד בקהילה המוזכר בתואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה, כנראה.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית...
מרי שמעון נגאר-רדאעי נולד בעיר רדאע בתחילת המאה העשרים כנראה. שם משפחתו המקורי הוא נגאר, ואילו שם המשפחה הנוסף ע"ש מקומו.
הוא ידוע מפעילותו במחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעליה הגדולה לארץ. חרה לו מאוד דרדור המצב הדתי שכפתה מנהלת המחנה אולגה פיינברג. הוא נפגע בפוגרום שערכו המוסלמים במחנה ביום שלישי, י"ט בכסלו תש"ח. הוא חיבר כרוז כי זה עונש משמים על הדרדור במצב הדתי. כשנודע הדבר...
מרי אברהם נדאף היה אחד משני המנהיגים של יהודי העיר ד'מאר באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מדברי ר' יעקב ספיר שהיה בתימן בשנת תרי"ט (1859), וכתב, כי בעיר היו כשלוש מאות בתי אב, שני בתי כנסת ושני מנהיגי העיר היו מרי אברהם קאפח ומרי אברהם נדאף.
מרי אברהם נדאף היה רב הקהילה היהודית בעיר שיבאם שבמרכז תימן בתחילת המאה העשרים. הוא ידוע מדברי שליח העלייה יבניאלי, שביקר בתימן בשנת תרע"א (1911).
בפרקי יומניו הוא כתב, כי בישוב שיבאם היה מרי אברהם נאדוך, וכוונתו, כנראה לנדאף, שהתפטר. הוא כותב עוד "וגם שם אין סדרים", כנראה לסדרי קהל.
מרי אברהם בן חיים נדאף נולד בקרית אלקאבל שליד צנעא בחודש סיון תרכ"ו (1866). למד תורה אצל סבו מרי יחיא בדיחי, ראש הישיבה הכללית בצנעא, ואצל מרי חיים קורח. כבר בצעירותו ניכרה חכמתו וחריפותו, ובגיל י"ד שנים עמד בראש קבוצת תלמידים שעסקו בלימוד ש"ס ופוסקים, והחל בכתיבת תשובות וחידושים בהלכה.
היה צורף במקצועו. בשנת תרנ"א (1891) עלה לארץ והתיישב בירושלים. שימש ראש ועד הקהילה התימנית, ראש...