מרי שלום בן חיים נדאף היה מראשי הקהילה התימנית בירושלים בסוף המאה הי"ט. יש להעריך, כי נולד בתימן, וכנראה, בצנעא באמצע המאה הי"ט. הוא עלה לירושלים בעליית אעלה בתמ"ר - 1882.
הוא חתום בשנת תרנ"ו (1896) על מכתב שכתבו ראשי הקהילה בירושלים למשה בן יהודה רצאבי, יהודי תימני עשיר, אשר חי באלכסנדריה שבמצרים, ובמכתב הם מבקשים שיסייע לקהילה בירושלים.
על המכתב חתומים ראשי הקהילה: מרי שלום...
מרי שלמה נדאף היה רב הקהילה היהודית הקטנה בישוב הג'רה שבמחוז חראז, ממערב לצנעא. להערכתי, שמש רב הקהילה בתחילת המאה העשרים.
מרי שלמה בן אברהם נדאף נולד, כנראה, בצנעא לקראת סוף המאה הי"ט. הוא היה שד"ר מטעם הקהילה התימנית בירושלים, היה שליח בי"ד צנעא ועוד.
הוא עלה לארץ והתיישב בירושלים קודם לשנת תרע"ג (1913), שכן בשנה זו הוא קיבל מינוי מטעם הקהילה בירושלים, ונסע לתימן לאסוף תרומות לקהילה בירושלים. יתכן, ועלה לארץ רק בשנת תרע"ג (1913), בהסתמך על העובדה, כי בשנת תרע"ב (1912) הוא נמצא בישובים בדרום תימן בשליחות...
מרי שלמה בן אברהם נדאף נולד בתימן בסוף המאה הי"ט, עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לשנת תר"ע - 1910 נשלח לתימן לצורך מגבית. ראה באנציקלופדיה ע' 383.
לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי פנקס השליחות ע"י ידידי הדיין הרב אבירן יצחק הלוי, ולאחר שנוכחתי כי מדובר במסמך החשוב ביותר שהגיע מתימן כדלקמן, עשיתי מאמצים גדולים לברר פרטים נוספים אודות השד"ר. שוחחתי עם בנו מאיר הגר בירושלים, ועם אישים...
מרי שלמה בן יצחק נדאף נולד בישוב מחוית שממערב לצנעא בשנת תרנ"ז (1896). היה מתלמידי מרי יחיא נחום, שליח בי"ד צנעא. הוסמך לשחיטה ורבנות ע"י הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. שימש מרי ורב העיר מחוית.
עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), והתיישב בשכונת נווה עמל בהרצליה. עסק בהרבצת תורה, והוא ממייסדי בית הכנסת "שערי צדק" בהרצליה.
נפטר בהרצליה בשנת תשל"ט (1979).
מרי שלמה בן מנצור נדאף כתב הגהות לספר עץ חיים לאר"י. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
ר"י רצאבי כותב, כי מצא כתב יד מלפני כמאה וחמישים שנה, ובחלק מהגליונות יש הגהות טעיות המתחילות במילים "נ"ל - נראה לי", והסופר כותב, כי הגהות אלו הם משל מרי סלימאן - שלמה בן מנצור נדאף ז"ל. מקטע זה משמע, כי לא היה בין החיים באמצע המאה הי"ט.
ואולי הוא מרי שלמה נדאף, אשר כתב הגהות לספר הקבלי טור ברקת...
מרי שלמה נדאף היה חכם קודם לזמנו של מהרי"ץ, להערכתי, בצנעא במאה הי"ז-י"ח. הוא ידוע מתוך תשובות מהרי"ץ (שו"ת פעולת צדיק, א', קמ"ג) הכותב "וראיתי בהגה"ה למהר"ש אלנדאף ז"ל שהגיה שצ"ל בשני בשבת", בספר הקבלי טור ברקת לר' חיים כהן. ההגהה עוסקת בנושא תספורת בימי העומר.
מציטוט זה ניתן להסיק, כי כתב, כנראה, הגהות לספר טור ברקת, וכי לא היה בין החיים בזמן כתיבת התשובה וכי עסק בקבלה.
בספר...
מרי ג'יאת נהארי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך ארבעה איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, מיהם ניתן ללמוד, כי היה בן החיים בחודש כסלו בע"ז - תקכ"ו - 1766, וכי היו לו שני בנים: יעקוב ומסעוד, המוזכרים בשנים תקכ"ו - תקל"ז (1766 - 1776).
ראשית, ביום חמישי כ"ב בכסלו בע"ז - תקכ"ו - 1766 התחייב בבית הדין יחיא בן שלום חאצ'רי, כי הוא חייב סכום של קרוש למרי ג'יאת נהארי.
...
מרי יוסף בן סעדיה הלוי היה דיין בבית הדין של הקהילה התימנית בירושלים בשנת תרע"ד
(1913). נולד, כנראה, בצנעא, במחצית השנייה של המאה הי"ט, משם הגיעו רוב היהודים בעליות הראשונות.
הוא חתום עם חברי בי"ד ביום שלישי ד' במרחשון תרע"ד. המכתב נשלח אל מנהלי המשרד הארצישראלי ביפו לד"ר רופין ולמר טהון, בבקשה שלא לפטר את הצורפים התימניים מבית הספר בצלאל בירושלים. חתומים על המכתב חברי בי"ד, עפ...