מרי סעדיה בן מרי יחיא נחום נולד בישוב שג'אדרה שבמחוז חגה במרכז תימן בשנת תרס"ד (1904) בערך. הוא בנו של מרי יחיא נחום, שליח בי"ד המפורסם, ואחיו של מרי יוסף נחום, אף הוא שליח בי"ד. למד תורה אצל אביו. היה תלמיד חכמים, משורר ובעל תפילה.
עלה לארץ עם אחיו בשנת תש"ג (1943), לאחר שאביהם עלה בשנת תרצ"ו (1936) בעקבות הסכנה בה נמצא עקב פעילותו להצלת יתומים.
התיישב בנס ציונה, ושימש רב...
ר' פלוני בן זכריה ניין כתב חיבור העוסק בטעמים לתורה במאה הי"ט כנראה. לא ידוע שמו הפרטי ומקומו.
החיבור נקרא "לקח טוב", ועוסק בטעמים לתורה, ספר אופייני ביותר לחכמי תימן במאה הי"ט והעשרים. בגוף הספר מצוי שטר כתובה משנת תרנ"ט (1899), ואולי אף החיבור נכתב סביב שנה זו. כה"י לא פורסם.
מקורותיו פרשנים ובעיקר מקובלים: אלשיך, חן טוב, כלי יקר, שפתי כהן, נחל קדומים, חמדת ימים, מגלה עמוקות...
ר' נסים בן נסים העתיק את ספר ההפטריות בשנת תרצ"ג (1933), לא ידוע מקומו.
יתכן והוא אביו של הרב יצחק רצאבי מבני ברק, ואם הערכה זו נכונה, ניתן להסיק כי חי בעיר רצאבה שבמרכז תימן.
בכה"י ק"י דפים. עם ניקוד וטעמים ותרגום ארמי. חלק מכה"י הועתק במימון ר' שלמה חסן בשארי, ע"י ר' ישראל בן יוסף. בראש כה"י עמוד אחד, ובו קטע מתוספתא בכתיבה קדומה יותר, ובסוף כה"י "תוספתא תרגום". מדובר, כנראה...
מרי נסים בן סעדיה היה חכם בעיר צ'אלע בסוף המאה הי"ט. הוא כתב ספר בשם @44"מפי חכמים"@55, בשנת תרמ"ד-תרמ"ה (1884-1885), העוסק בהלכות חול ומועדים עפ"י הפרד"ס.
הוא מזכיר את רבו מרי אברהם בן דוד הלוי שכתב חיבור בשם זהה, ומסתבר, כי ר' נסים בן סעדיה העתיק את חיבור רבו והוסיף והשלים את החיבור, או שתכנן לכתוב חיבור דומה לחיבור של רבו שאחד ממקורותיו העיקריים הוא רבו. תופעה נפוצה בתימן, שחכמים...
ר' נסים בן סעדיה העתיק את הלכות הרמב"ם עפ"י הערכה במאה הי"ח-י"ט. לא ידועה שנת העתקה ומקום הכתיבה.
אולי הוא מרי נסים בן סעדיה מהעיר צ'אלע (ע"ע הבא). בכה"י נ"ז דפים. בדפים א-נז הלכות מאכלות אסורות לרמב"ם הכוללות גם את הלכות שחיטה וטרפיות.
בראש כה"י כתוב: "נשלם שילוח הקן. אתחיל לכתוב מאכלות אסורות בעזרת צור, צופה עתידות". משמע, שהעתיק גם את הלכות שילוח הקן. בדפים האחרונים ישנן...
מרי נסים שלום יחיא היה חכם בישוב רצאבה בתחילת המאה העשרים. העיירה רצאבה נמצאת בנפת גהראן, מצפון לעיר ד'מאר.
בתקופה זו מנתה הקהילה שישים וחמש משפחות בערך: חנש, חאמי, מור, נוני, הלאל, אעגם, חסן, ידומי, אסוד, קרואני, חכימה, קאפח, סעאדי, עואץ', אשתר ועוד.
חכמים נוספים בקהילה בתקופה זו: מרי שלום ובנו מרי סעדיה חנש, מרי יוסף בן סעדיה חכימה, מרי שלמה חנש, מרי סעיד סאלם, אביו מרי שלום...
מרי נסים יחיא היה מחכמי הישוב עודיין שבמחוז שרעב, בדרום תימן. שמו ידוע לי בתור אחד מרבותיו של מרי חיים בן אברהם שרעבי, אשר נולד בכפר קובר במחוז שרעב בשנת תרפ"א - 1921, ואשר שמש רב מושב בקוע ורב אזורי מטה יהודה.
מרי נסים נולד, כנראה, בישוב עודיין בסוף המאה הי"ט, ולימד תורה לרבים עד לאחר שנת תר"ץ - 1930.
מרי נסים שלום היה ראש הקהילה היהודית בעיר רצאבה שבמרכז תימן בשנת תר"ע (1910). להערכתי, נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. היה תלמיד חכמים.
מרי נסים חיים היה דיין בישוב אפייש שבמחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, בסוף המאה הי"ט.
מרי יצחק נסים היה מחכמי העיר דאר סעיד שבמחוז עמאר, ליד העיר סדה בדרום תימן, במחצית הראשונה של המאה העשרים. בישוב לא היה בית דין קבוע, וכאשר נתכנס היו חברי בית הדין מרי משולם אריה ומרי יצחק נסים, ואליהם הצטרף חכם שלישי לא קבוע. בית הדין הקבוע היה בישוב סדה הסמוכה.
הקהילה היהודית בישוב מנתה כשלושים משפחות בשנים לפני העלייה הגדולה לארץ, ולהם בית כנסת ציבורי אחד.