חכמי תימן

מרי חיים בן שלום נדאף היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט.

מצאתי את חתימתו על שתי החלטות של חכמי הישיבה. בשנת תרמ"ו (1886) הוא חתום עם חכמי הישיבה על תקנת ציבור בצנעא לחיזוק הדת והמצב הרוחני. הוא חתום לאחר קבוצת החכמים הראשונה: מרי שלמה צאלח, מרי יחיא בן שלום בדיחי, מרי חיים קורח, מרי סעדיה משרקי, מרי שלום שמן ומרי יחיא בן שלמה קאפח.

חתימתו מופיעה גם על פס"...

מרי יוסף נדאף היה חכם בישוב ד'מאר בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. העיר ד'מאר היא מן הערים העתיקות והגדולות ביותר בתימן, ונמצאת במרחק של כמאה ק"מ מדרום לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה מאה ושבעים משפחות בערך: גרידי, מלאחי, נדאף, אערג, עצטה, עצאר, מנצור, כ'ייאט, הכרי, כאשאת, ריעאני, מעברי, כהן, סיאני, עמראן, בוטיל, מרי, דיין, חדאד, בעיבע, קהלאני, צוג'ייר, כ'באני...

ר' יחיא יוסף נדאף היה ממנהיגי אחת הקהילות במרכז תימן, כנראה, בשנת תקמ"ד (1784).

הוא חתום על שטר חוב ליחיא עואץ כהן עם ר' יחיא בן סעדיה מעברי. לא ידוע שם הישוב, ועפ"י שמות שני החותמים, מסתבר, כי חיו במרכז תימן.

יתכן ושניהם היו דיינים, אך מסתבר מאוד כי שני האישים החתומים היו מנהיגי הקהילה, כפי שמקובל היה שהמנהיגים חותמים על שטרות.

יתכן גם, כי הם חתומים בתור עדים בלבד....

מרי סעדיה בן חיים נדאף נולד במרכז תימן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך שני חיבורים שכתב.

ספרו העיקרי הוא @44"עץ חיים"@55 - ליקוטים וטעמים לתורה על דרך הרמז והסוד בשנת תרפ"ו (1926). החיבור ברשות בנו ולא התפרסם עדיין.

מדבריו בהקדמה:

"אתחיל לכתוב ליקוטים על התורה ממה שאספתי בעמרים מכמה ספרים המאירים לארץ ולדרום... ומספרי תיקוני הזוהר הקדוש המאיר לארץ... כולם באו...