מרי סעדיה נעוס היה חכם בישוב מגזין בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה מגזין נמצאת במחוז כ'ולאן ממזרח לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה חמש משפחות בלבד: נעוס, תוהמי ועוד.
שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי הוא תרם ריאל אחד עם בנו יחיא.
ר' יאפת בן יוסף נעים העתיק את הלכות שחיטה במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
ר' אברהם בן שלום נקאש העתיק פעמיים את שלוש המגילות בעיר מצ'מאר, שליד העיר מנאכ'ה, באמצע המאה הי"ט*.
כה"י הראשון (כת"י פרטי) הוא שלוש מגילות שה"ש, רות וקהלת עם תרגום ופירוש רש"י, אותו סיים להעתיק בכ"ב בשבט תרי"ח (1858). הועתק במימון ר' אברהם בן אברהם עד'אקי. כה"י הובא לארץ מהעיר מנאכ'ה הסמוכה.
בשער כתב היד כתוב:
"זה ספר שלוש מגילות עם התרגום ועם פירוש רש"י זצוק"ל, נעתקה...
מרי יוסף בן צאלח נקאש היה מחכמי העיר צנעא במאה הי"ט. הוא ידוע לנו מתוך חתימה על אחת האגרות הקשורות לפולמוס הגדול שהיה בצנעא בנושא ברכת המוציא בסעודות רבים.
לא ידוע זמנו המדויק. רוב הפולמוס היה בסוף המאה הי"ח ותחילת המאה הי"ט, ויש להעריך כי חי בתקופה זו.
מרי יוסף בן שלום נקאש נולד בצנעא בשנת תצ"ח (1738). למד תורה אצל אביו וחכמי העיר.
הוא היה דיין בצנעא בתחילת המאה הי"ט. בשנת תקס"ח (1808) נפטר הדיין מרי יחיא צעדי, ובשנת תקס"ט (1809) נפטרו שני הדיינים הנוספים מרי אברהם בן מהרי"ץ - ראב"ד, ומרי יחיא משרקי. נבחרו במינוי זמני מרי יוסף בן שלום נקאש, מרי יוסף בן שלום קארה ומרי אברהם בן אהרן מנזלי.
בשנת תקע"ב (1812) נבחר מרי יוסף קארה...
מרי נסים נקאש היה חכם בעיר רדאע במאה הי"ט-כ'. הוא מוזכר בקובץ שאלות ותשובות שהיו בתקופה זו בין חכמי צנעא לחכמי העיר רדאע. בתשובת חכמי העיר רדאע משנת תרס"ד (1904) מוזכרים החכמים עפ"י סדר זה: מרי יחיא, מרי צאלח חתוכה, מרי יחיא חרירי, מרי סעדיה צ'אהרי ומרי נסים נקאש.
ר' שלמה נקאש היה פרנס ונשיא קהילת יהודי צנעא בשנת תל"ט (1679), בזמן גלות מוז"ע. גלות זו הייתה שלב סופי באירועים שהחלו עם השפעות משיח השקר שבתי צבי בתימן.
מסופר שהמלך אסמאעיל שלח להביא לעירו את כל רבני הקהילות ומנהיגי היהודים, שם אסרו אותם בכבלי ברזל, ואת נשיא יהודי צנעא, ר' שלמה-סלימאן נקאש הגלה לכמראן - אי בים סוף - למשך שנה.
באחד השירים שנכתבו על הגלות מצוין כי שהה שנתיים...
ר' שלמה בן יחיא נקאש חתם על כתובה, כדרכם של מנהיגי תימן, בישוב גימאן שבמרכז תימן בשנת תרכ"ז (1867). הישוב מדרום מזרח לצנעא. אחריו חתום ר' טוב בן יוסף צאלח(?). הזוג הרשום בכתובה הוא אהרן מלאחי וסעדה עאשרי.
יתכן מאוד, כי הם חתומים בתור עדים בלבד.
מרי נתן בן אברהם היה חכם במאה הט"ז-י"ז בדרום תימן. הוא מוזכר בספר בית תפילה העוסק בתפילת העמידה, שחיבר מרי שלמה בן סעדיה חראזי. הוא מוזכר בתור רבו. מרי שלמה חראזי כתב את חיבורו במחצית השנייה של המאה הי"ז בדרום תימן, ויש להעריך, כי אף מרי נתן חי בדרום תימן, דור אחד לפניו, דהיינו מאה הט"ז-י"ז.
מרי נתן בן אברהם היה דיין בישוב ואדי עורק שבמחוז שרעב במחצית הראשונה של המאה העשרים.