חכמי תימן

תצוגת 1901 - 1910 מתוך 3154

ר' לוי בן יחיא נגאר העתיק ספרים בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא התפלל בבית הכנסת צאלח בצנעא.

ידוע לי על שלושה כתבי יד לפחות שהעתיק: סידור עץ חיים בשנת תרל"ח (1878), תאג' לפני חודש אדר תרל"ט (1879) וספר הפטריות אשר העתיק בצנעא בשנת תרמ"ז (1887). מכתב יד של ספר ההפטריות נותר בידינו רק דף הקולופון.

הסידור הוא עץ חיים שערך מהרי"ץ, חלק שני לחגים. הוא כולל את הקטעים הרגילים וכן...

בבי': י"ל נחום, צוהר, ע' ר' מס' 22; תאג' חזון שמעון, ב"ב תשנ"ו, בראשית הקדמה דף י"ג, ב'; כת"י בהמ"ל 4739-25640.

מרי לוי בן משה הלוי נגאר היה מחכמי צנעא במאה הי"ט. נולד, כנראה, בצנעא במחצית הראשונה של המאה הי"ט.

הוא ידוע כאחד התומכים והמעתיקים הנלהבים לחיבורי מהרי"ץ. סביר מאוד, כי התפלל ולמד תורה בבית הכנסת מהרי"ץ בצנעא. הוא העתיק וכתב הגהות לסידור עץ חיים שערך מהרי"ץ, העתיק את קונטרס חלק הדקדוק בענייני מסורה לתנ"ך שחיבר מהרי"ץ, ואף רשם את מנהגי בית הכנסת בנושא המסורה, ונחשב לאחד מגדולי חכמי...

בבי': ר"ש צאלח, תכלאל ע"ח, חלק א', דפים י"ג, חלק ב' - י"ד, א'; תאג' ירושלים תשל"א (מהדורת חסיד) בהקדמת ר"ש צאלח; תאג' חזון שמעון, ב"ב תשנ"ו (בעריכת ר"ש צאלח), בראשית דף ט' ועוד; כת"י ש' צאלח 3- 32617.

מרי מחפוץ בן מרי יעקב נגאר נולד בעיר קפלה שבמחוז סוואדיה בשנת תרס"ט (1909), לאביו מרי יעקב רב הקהילה.

למד תורה אצל רבני המשפחה, והוסמך לרבנות ולדיינות ביום שישי, ז' באדר שנת אבר"ם (ברמ"א לשטרות, תר"צ - 1930), ע"י מרי עואץ נגאר. הוסמך שוב ע"י מרי צאלח בן מנצור נגאר, שניהם מהישוב קפלה. יחד עם אביו, עברה כל המשפחה לגור בעיר רדאע מסיבות שונות.

הוא התכתב בשאלות ותשובות עם מרי יחיא...

בבי': שלמה עמיהוד, פעולות צדיק, ע' קל"ג-קל"ט, ר"ס ועוד; רצהבי, תורתן, ע' קצ"ו; ר"ש גמליאל, חכמי היהודים, ע' ס"ב; גברא, חכמים וסופרים, ע' 281; בנו, ר' מאיר, ונכדו ר' יאיר, ראש העין.

מרי משה נגאר היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. העיירה חאז נמצאת בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושבע משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, בנו מרי חיים נגאר, מרי יחיא והב ומרי יוסף קרואני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה...

ביב' פנקס השליחות ע' כ"ג, מ"ב, מ"ד, מ"ה

מרי משה נגאר היה חכם בישוב ער בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, באמצע המאה הי"ט. העיירה ער נמצאת בנפת בני חוביש, שני ק"מ מהעיר מחוית ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים ושלוש משפחות בערך, ואילו סמוך לעלייה הגדולה מנתה הקהילה עשר משפחות: מדאר, חימי, קרואני, מנס, נחום, כהן, והב, לוי, נגאר, חבארה, חאזי, בוסאני ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי משה יעקב מדאר.

שמו ידוע מתוך...

ביב': פנקס השליחות ע' צ"ח

ר' משה בן שלמה נגאר העתיק את ספר הכוונות לר"ח ויטאל ואת הספר צרור החיים במאה הי"ח עפ"י הערכה. לא ידוע זמן כתיבה מדויק ומקומו.

בכה"י רי"ב דפים: ספר הכוונות לר"ח ויטאל בדפים 1-164ב', וספר צרור החיים בדפים 164ב'-212ב'.

בקולופון דף 98א' כתוב:

"הכותב משה בן שלמה אלנגאר".

בראש כה"י רשימות בעלים.

בבי': כת"י בהמ"ל 1744-10842.

סעדיה נגאר היה נשיא הקהילה היהודית בישוב אריסה, שבמחוז חוביש בדרום תימן, בתחילת המאה העשרים. שליח העלייה יבניאלי ביקר בתימן בשנת תרע"א (1911) וכותב, כי היה בן ארבעים שנה בשנה זו, וא"כ, נולד בשנת תרל"א (1871) בערך. נמוך וצנום ועשיר גדול במיוחד. היו לו שדות רבים, שלהערכתו, היו דרושים חמישה עשר יום לצורך חרישה ראשונה. מצבו הדתי לא היה טוב, והוא כותב, כי לא היה מתפלל, אך כשהגיע לבית הכנסת היה עונה...

בבי': יבניאלי, מתימן לציון, ע' 238.

ר' סעדיה בן משה נגאר העתיק את הספר לוית חן למרי דוד בן אברהם נגאר בשנת תרכ"ה (1865). כיוון שמרי דוד נגאר חי בעיר טוילה שבמרכז תימן, ישנה הסתברות שאף הוא חי בעיר טוילה או באחד הישובים הסמוכים במרכז תימן.

החיבור נותר בידינו רק מהעתקה זו.

בבי': רצהבי, תורתן, ע' קל"ט.

ר' סעדיה בן שלום נגאר העתיק קובץ חיבורים בשנת תקפ"ג (1823) כנראה. לא ידוע מקומו.

בכה"י קמ"ב דפים, ובהם: הלכות שחיטה - זכרון לבני ישראל, זבחי צדק, לוחות שנים (תקפ"ג-תרס"ה - 1823- 1905), כולל "פירוש סוד התקופות לר' ישכר המשער", דרושים ונושאי הלכה שונים. בתחילת כה"י הספר בת מלך לר' שמעון אבאיוב ועוד.

את זמן הכתיבה קבעתי על סמך לוחות השנים, וברור, כי חלק מכתב היד מאוחר יותר. בחלקו...

בבי': כת"י מוסד הרב קוק 1138-22802.

מרי סעדיה בן שלום נגאר נולד באמצע המאה הי"ט בתימן. לא ידוע היכן נולד ומהי שנת לידתו.

עלה לארץ והתיישב ביפו במאה הי"ט-כ'. אולי הוא מרי סעדיה הלוי שהתיישב ביפו בשנת תרמ"ח (1888), והיה מורה בתלמוד תורה "תורה אור", ואשר כתב איגרת ליהודי תימן בשנת תרנ"ט (1899) כדי לזרז את העלייה. ידוע כי יהודים מעולי תימן היו ביפו כבר בשנת תקצ"ט (1839), ולקראת סוף המאה הי"ט זרם העולים מתימן ליפו גבר.

...
בבי': רצהבי, תורתן, ע' רנ"ד; על הקהילה ביפו ראה ניני, ע' 276 ואילך.

עמודים