נגאר, עואץ בן יחיא

מרי עואץ בן יחיא נגאר נולד במחצית השניה של המאה הי"ט בעיר סואדיה, כנראה, שבדרום מזרח תימן, ליד העיר רדאע.

אין להתבלבל עם הערים סוד הסמוכה לעמראן מצפון לצנעא, והישוב סודה צפונה יותר מהעיר עמראן. הוא ידוע מתוך חיבור שחיבר, וכן העתיק ספר ההפטריות בשנת ת"ש (1940).

הספר הראשון שחיבר נקרא "מאור העין", העוסק במגוון נושאים המשמשים רב קהילה, ויתכן כי שימש מרי הקהילה.

בכה"י רל"ד עמודים, עפ"י סדר זה:

א) הלכות שחיטה בעברית בצורת שו"ת, דיני בדיקת הריאה, פירוש לה' שחיטה לרמב"ם, ליקוטי הלכות שחיטה, ליקוטים לתורה עפ"י הקבלה (בראשית-חיי שרה) ועוד.

ב) "ליקוטי שושנים" - שחיטה וטרפיות בערבית בצורת שו"ת.

ג) "שו"ת בענייני אישות" - גט, עדות, קרובים, גירושין, אירוסין וכדו'.

חיבורים אלו מרוכזים בקובץ אחד, ונכתבו, כנראה, במחצית הראשונה של המאה העשרים.

הוא העתיק גם את ספר ההפטריות בשנת ת"ש (1940). בכה"י ס"ד דפים, ובסוף ברכות ההפטרה. בקולופון הוא מסביר מדוע העתיק את ההפטריות. בכה"י רשימות בעלים.

בקולופון כתוב:

"ונשלמה... שנת ת"ש (1940)... עוץ' בן יחיא נגאר יצ"ו".

נפטר, כנראה, בישוב סואדיה בשנת תש"ח (1948), סמוך לעלייה הגדולה לארץ.