חכמי תימן

תצוגת 1891 - 1900 מתוך 3154

מרי דוד בן יעקב נגאר נולד במאה הי"ט במחוז חוגריה. התפרנס ממקצועו אורג אומן. היה מורם של חלק מחכמי הישובים חרף אלהיגה ובני עבאס שבמחוז. משפחתו מהישוב מחמאר שבסביבות מאויה. רעייתו מן הנישואין השניים היא חוסן בת סלימאן סאלם אלשמירי מהישוב שמיר שבשרעב.

נפטר, כנראה, במחוז חוגריה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בבי': אפרים יעקב, תימנה, ע' 38, 62, 103; כת"י מנחם יעקב 119-69669.

מרי חיים נגאר היה מחכמי הישוב מצחל אלשאהל בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. לא ידוע לי בודאות היכן נמצאת העיירה מצחל אלשאהל, ועפ"י ההקשר, נראה, כי מדובר באזור שמצפון מערב לצנעא, באזור שראף או חגה או חאשד.

בתקופה זו מנתה הקהילה שלושים וארבע משפחות יהודיות בערך: נגאר, מסעוד, קארטה, כובאשי, גמיל, עפארי, עואץ', ישועה ועוד. הוא היחיד שנוסף לפני שמו מרי, משמע, שהיה...

ביב' פנקס השליחות ע' ס"ט

מרי חיים בן יצחק נגאר היה מחכמי תימן במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

הוא ידוע מתוך חיבור שכתב על הלכות שחיטה לרמב"ם עד פרק שמיני. בכה"י צ"ב דפים. הפירוש מלוקט מהתלמוד ומחיבורי ראשונים ואחרונים. הוא מזכיר חכמי תימן כמו מרי נתנאל, מרי יחיא אלצ'אהרי, ומרי דוד הכהן. הוא לא מזכיר חיבורים שנכתבו בתימן בנושא שחיטה סמוך לזמנו. מזכיר שני חיבורים שלא ידועים לנו: שמן כתית וחזקת...

בבי': טובי, כת"י בן צבי 3198; רצהבי, תורתן, ע' קפ"ג.

מרי חיים בן מרי משה נגאר היה מחכמי הישוב חאז בתחילת המאה העשרים. העיירה חאז נמצאת בנפת המדאן, ליד העיר עמראן מצפון לצנעא. ;בתקופה זו מנתה הקהילה ארבעים ושבע משפחות בערך: והב, עמאר, חטאבי, עמראן, חובארה, נגאר, יצחק, חאזי ועוד. חכמי העיר בתקופה זו: מרי חיים עמראן, מרי אהרון, מרי שלום חובארה, אביו מרי משה נגאר, מרי יחיא והב ומרי יוסף קרואני.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר...

ביב' פנקס השליחות ע' כ"ג, מ"ב, מ"ד, מ"ה

מרי חיים הלוי נגאר היה רב הקהילה היהודית של הישוב אלשרף והסביבה מדרום לצנעא, כנראה, במאה הי"ט. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט.

הוא כתב חיבור בשם @44"שנות חיים"@55, העוסק בעיבור שנים עד סוף האלף השישי ובקיצור הלכות שחיטה ושבעים טרפיות.

הוא נזכר בשו"ת זכרוני איש למרי אברהם נדאף בעניין הדלקת גפרור ביום טוב.

נפטר, כנראה, במחצית הראשונה של המאה העשרים.

בבי': ר"א נדאף, שו"ת זכרוני איש, ס' ל"ח; שרידי תימן, טו, א'; רצהבי, קרית ספר, ע' 299; רצהבי, תורתן, ע' רכ"ה; טובי, המחלוקת על מחזור רמ"ז, ע' 205.

מרי יחיא בן יוסף נגאר היה מחכמי הישוב דאיאן בתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השניה של המאה הי"ט. הכפר דאיאן נמצא בנפת בני מטר ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ואחת משפחות יהודיות בערך: נגאר, יעיש, בלדי, אסול, מעלם, בנימין, גראפי, ראייבי ועוד. חכם נוסף בקהילה בתקופה זו: מרי אברהם נגאר.

שמו ידוע מתוך פנקס השליחות של השד"ר מרי שלמה נדאף, שליח הקהילה התימנית בירושלים...

ביב' פנקס השליחות ע' ל"ח

מרי יעקב הלוי נגאר נולד, כנראה, במחוז סוואדיה במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוא שימש רב הקהילה של הישוב קפלה שבמחוז סוודאיה בתחילת המאה העשרים. מסיבות שונות עברה המשפחה לגור בעיר רדאע, עיר המחוז הגדולה ביותר באזור.

בנו, ר' מחפוץ', קיבל הרשאה בעיר רדאע בשנת תר"צ (1930), ממרי עואץ בן מרי מנצור, ובהסמכה הוא כותב: "בסייעתא דשמיא... אתא לקדמנא בר יאי וזיותן... מחפוץ בן כבוד הגאון יעקב עואץ...

בבי': נכדו, ר' מאיר נגאר, ראש העין.

ר' יצחק בן יהודה הלוי נגאר העתיק את ספר היראה בתחילת המאה הי"ט, לא ידוע מקומו.

ספר היראה הוא ליקוטי מאמרים בנושא יראת שמים, אשר ליקט ר' זכריה בן סעדיה מספרים רבים ובעיקר מספרו של רבינו יונה - ספר היראה. סיים את ההעתקה ביום שישי, כ"ט בסיון שנת תקע"ה (1815).

בקולופון כתוב:

"נשלם ספר היראה בעזרת האל הנכבד והנורא, נשלם יום שישי כ"ט לחודש סיון שנת בקכ"ו לשטרות (תקע"ה - 1815...

בבי': רצהבי, תורתן, ע' רמ"ט.

ר' יצחק בן יהודה הלוי העתיק את ספר היראה בשנת תקע"ה - 1815. לא ידוע מקומו, ויש להעריך, כי חי במרכז תימן. ראה באנציקלופדיה ע' 375.

לאחר פרסום האנציקלופדיה הגיע לידי כתב יד אשר העתיק ר' יצחק בן יהודה הלוי, וכנראה, שמדובר באותו סופר.

כתב היד הוא קונטרס ובו הלכות שחיטה עם שרח - פירוש בערבית, ספר נפוץ ביותר בתימן. נכתב במימון סעדיה בן ר' פנחס עראקי.

בקולופון כתוב:

...

ביב': כת"י ישראל צנעאני, אשדוד

ר' ישועה בן דוד נגאר השלים את העתקת התורה ביום שני, ר"ח אדר שני אתתק"פ לשטרות (תכ"ט - 1669) בישוב צפא שליד ואדי סר. העיר סר ממוקמת בצפון מזרח צנעא.

חשיבות כתב היד היא לא רק בהעתקה, אלא גם בזכות העובדה, שלאחר הקולופון כתב את הכרוניקה של גזירת העטרות - הקשור למאורעות של השבתאות בתימן בשנת תכ"ז (1667).

כתיבת כה"י הסתיימה בשנת תכ"ט (1669), שנתיים לאחר המאורעות על השבתאות, ובו הוא...

בבי': טובי, מכתביהם, ע' 51-52.

עמודים