ר' משה בן אברהם משתא העתיק את מדרש חמדת הימים לר"ש שבזי בשנת תל"ב (1672). לא ידוע מקומו, ועפ"י שם המשפחה נראה, כי חי במחוז שרעב. אולי הוא ממשפחתו של ר"ש שבזי. נכתב במימון התלמיד ר' חסן בן כלף.
בכה"י שע"ז דפים, ובהם המדרש לבראשית שמות. ההתחלה חסרה, ותוספות רבות עם הכותרת ת"ט - תוספת טעם. במקומות מסוימים תוספות בשולי הדפים בכתיבה שונה.
בקולופון בסוף שמות כתוב:
"שלים ספר ב...
ר' סעדיה בן יוסף משתא הוא, כנראה, בנו של ר' יוסף בן ישראל משתא, מגדולי המשוררים בתימן במאות ט"ז- י"ז. נולד, כנראה, בסוף המאה הט"ז או בתחילת המאה הי"ז. חי במחוז שרעב כאביו.
שיר אחד- אדון עולם שהוא רוכב - עוסק בתחינה למיגור שלטון הרשע של ישמעאל. בסוף השיר השני - יום אזכרה רועי - הוא מספיד את אביו. השיר השלישי - לי צביה טובת זהרת עינים- עוסק בכנסת ישראל הזכאית לשלטון רוחני מוחלט. השיר...
ר' שלמה בן משה משתא היה ממשוררי שרעב במאה הי"ז. ידוע על שיר אחד - שם ה' אקרא- העוסק בגאולת ישראל. מקצב השיר הוא "זפה", ההולכה, מקצב שנהגו במחוז שרעב להוביל בו את החתן והכלה.
ר' שלמה בן שלום משתא היה ממשוררי שרעב במאה הי"ז. לא ידוע זמנו ומקומו המדויק.
שיר אחד - מי ישמעה בת קול - עוסק בהרהורי הנפש כנגד יצרי הגוף, והוא משולב יפה עם שירו של ר' יוסף בן ישראל משתא. השיר השני - ביצאך ציר לדרכך - הוא שיר כלולות לחתן שהיה גם חתן תורה.
מרי מת'נא היה מחכמי העיר אלגדס שבדרום תימן בשנים תר"ס-תרס"ב (1900-1902). הוא מוזכר שאירח את שני השד"רים: ר' חיים צבי כהן פרידמן, שליח ישיבת עץ חיים ובית החולים ביקור חולים בירושלים, ואת ר' יוסף מצ'מוני-חאפדי שליווה אותו והדריכו.
מרי מת'נא בן סעדיה נולד, כנראה, בישוב אלצ'אהרה שבדרום תימן באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך ספרו @44"מתן אדם"@55, העוסק בלקט פירושים להלכות שחיטה לרמב"ם.
הפירוש עפ"י הפרד"ס בצורת שאלות ותשובות, עם פירוש בערבית - שרח. החיבור על י"א הפרקים בהלכות שחיטה, ואין בו את שאר הפרקים. שם המחבר נמצא ברמז בשם החיבור - מתן אדם - שכן בגמטריה עם האותיות "מ"ו מת'נה", כפי שכותב המחבר בהקדמה.
נפטר...
מרי מת'נא בן שלום היה דיין בישוב מעזבה שליד העיר דמת בשנת תקצ"ה (1835). הוא ידוע לי מחתימה על פסק דין, העוסק במכר של שדה בתאריך כ"ד בכסלו תקצ"ו (1835). הוא חתום לאחר חתימת הדיין מרי מתנאל בן מחפוץ'.
מרי חסן מת'נא היה דיין וראב"ד בעיר דמת בדרום תימן באמצע המאה הי"ט.
הוא חתום ראשון על פסק דין משנת תר"א (1841), העוסק במכירת שדה ע"י בני מתנא דאוד כדי לסייע לחתונת אחיהם. עמו חתומים מרי יחיא יוסף ומרי שלום בן עודד.
מרי צאלח מת'נא נולד, כנראה, בביחאן במחצית השנייה של המאה הי"ט. הישוב ביחאן מהישובים המזרחיים ביותר של תימן, ממערב לחבאן. הוא אביהם של מנהיגי הקהילה בביחאן, מרי יצחק, מרי נסים ומרי יחיא, בשנים שלפני העלייה הגדולה לארץ. הוא היה ראש הקהילה בשליש הראשון של המאה העשרים.
נפטר, כנראה, בביחאן, להערכתי, בתחילת השליש השני של המאה העשרים, והחליפו בתפקיד בנו, מרי יצחק.
מרי שלום מת'נא היה מחכמי הקהילה היהודית בביחאן. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט. הוסמך לשחיטה ולהוראה ע"י מרי אברהם צנעאני, אשר הובא לעיר ביחאן לאחר פטירת מרי יחיא קשא במגיפת הדבר שהייתה בתחילת המאה העשרים. אחיו הצעיר, מרי צאלח, היה אף הוא ת"ח והוסמך ע"י מרי שלום מת'נא, אחיו.
נפטר, להערכתי, בביחאן בתחילת השליש השני של המאה העשרים.