נגאר, עואץ בן מנצור

מרי עואץ בן מנצור נגאר נולד בישוב קפלה שבמחוז סואדיה, ליד העיר רדאע, במחצית השנייה של המאה הי"ט. למד תורה אצל חכמי העיר, והוסמך לדיינות בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים. אחיו, מרי צאלח, היה דיין וראב"ד בישוב (ע"ע). הוא הסמיך רבנים, שוחטים ודיינים.

הוא חתום עם אחיו על מסמך בישוב ביחאן בשנת תרפ"א (1921), בנושא שטר פשרה לעואץ בן סלימאן צפר. בשנת תר"ץ (1930) הוא הסמיך לרבנות ולדיינות את מרי מחפוץ' בן מרי יעקב נגאר, אחיו, מרי צאלח, חתום אף הוא על כתב ההסמכה. בשנה זו הם חותמים ומסמיכים את מרי צאלח בן שלום אקצ'ע לשחיטה.

הוא התיישב בעיר רדאע, ושם למד בחברותא עם מרי סעדיה צ'אהרי, מרי יחיא בסיס, מרי צאלח נגאר ומרי מחפוץ' נגאר.

הוא כתב חיבור בשם @44"חימוד הגנים"@55, העוסק בליקוטי עניינים שונים המשמשים רבני קהילות כמו נושאי אישות וכדומה, כולל דברי קבלה וחידושים מקוריים. עלה לארץ בעלייה הגדולה בשנת תש"ט (1949), והתיישב בראש העין.

נפטר בראש העין בי"ז באדר תש"ל.