נגאר-רדאעי, שמעון

מרי שמעון נגאר-רדאעי נולד בעיר רדאע בתחילת המאה העשרים כנראה. שם משפחתו המקורי הוא נגאר, ואילו שם המשפחה הנוסף ע"ש מקומו.

הוא ידוע מפעילותו במחנה העולים גאולה שליד עדן סמוך לעליה הגדולה לארץ. חרה לו מאוד דרדור המצב הדתי שכפתה מנהלת המחנה אולגה פיינברג. הוא נפגע בפוגרום שערכו המוסלמים במחנה ביום שלישי, י"ט בכסלו תש"ח. הוא חיבר כרוז כי זה עונש משמים על הדרדור במצב הדתי. כשנודע הדבר למנהלת המחנה - אזבל בלשון יהודי המחנה, היא היכתה אותו באכזריות רבה כאשר הוא שוכב פצוע על ערש דוי. הוא שיתף פעולה במחנה עם מרי חיים סנואני, מגדולי חכמי תימן בדור העלייה ומרי נסים טיירי. היא גייסה לעזרתה את הצבא הבריטי שחנה בעדן ושלחה לבית הסוהר את כל י"ז חברי מועצת המחנה. הוא לא נמנה עם י"ז חברי מועצת המחנה.