מרי יחיא בן יוסף צארום נולד בצנעא בשנת תר"ג (1843). למד תורה אצל מרי סעדיה משרקי, ובעיקר אצל מרי יחיא קאפח, שהיה לו תלמיד חבר יחד עם מרי אהרן הכהן. אביו מרי יוסף כתב תשובה המוזכרת בספר שו"ת חן טוב סימן י"ג. יתכן, והוא זה שכתב את התשובה. התאלמן מאשתו הראשונה בצנעא. היה מראשי קבוצת העולים הראשונה, אשר עלתה לירושלים בשנת תרמ"א-תרמ"ב (1881).
בחודש ניסן תרמ"ג (1883) נבחרה ההנהגה של הקהילה...
מרי משה בן יוסף צארום נולד בעיר יאפיד שבמחוז חימה במרכז תימן, בשנת תרל"ה (1875). למד תורה אצל מרי נסים אלחריזי ומרי דוד רצאבי תלמידו של מהרי"ץ, כפי שכותב במפורש "ואני הקל ג"כ נוהג כן כמנהג רבי דרצ"א (דוד רצאבי) תלמידו של מהרי"ץ".
עפ"י לוח הזמנים נצטרך לומר, כי רבו מרי דוד רצאבי נפטר בגיל מבוגר ביותר, שכן מהרי"ץ נפטר בשנת תקס"ה (1805), ומרי דוד רצאבי אמור היה להיוולד לפחות עשרים שנה...
מרי נתן בן מרי חלקיה צארום היה מחכמי צנעא בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. התפרנס, כנראה, מכתיבת ספרי קודש כאביו, שהיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא.
הוא חתום עם חכמי צנעא על שו"ת עם חכמי הערים רדאע ועדן, בנושא קריאה בס"ת פעמיים או שלוש. חתומים על התשובה מרי יחיא קאפח - החכם באשי, מרי אהרן בן שלום כהן ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי....
ר' סעדיה בן חלף צארום העתיק הגדה של פסח, וכנראה, גם שו"ע במאה הי"ח-י"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.
בכה"י של ההגדה י"א דפים, ובכה"י של השו"ע מ"ג דפים מטור או"ח וטור יו"ד.
ר' סעדיה בן מרי חלקיה צארום העתיק בצנעא את פירוש המשניות לרמב"ם, להערכתי, בסוף המאה הי"ט כדלקמן. בכה"י מ"ה דפים: דפים 1-17 - הקדמת הרמב"ם למסכת אבות, שמונה פרקים, ודפים 17-45 - חמשה פרקי אבות עם פירוש הרמב"ם. העתיק בהזמנת ר' יוסף בן סעיד פנחס כ"ץ.
בקולופון דף 45 כתוב:
"אמר הצעיר המעתיק תלמיד הרב הותיק ה"ה אדונינו מהרי"ק (מורנו הרב רבי יחיא קאפח), בהיות כי אמוץ בעוה"ר צרות...
מרי רצ'א-רצון בן שלום צארום נולד בצנעא בשנת תר"מ (1880). למד תורה אצל אביו, ובהמשך אצל מרי אברהם קארה ומרי אברהם עוזרי. התייתם מאביו בגיל שמונה שנים. בנערותו למד את מקצוע הסנדלרות, והפך להיות מומחה הגדול בצנעא במקצוע, והזמינו אצלו נעליים אנשי בית המלוכה.
התפרנס ממלאכתו כחמש שעות במשך היום, ולאחר מכן התמיד ללמוד בבית המדרש בשעות אחה"צ והערב. באמצע הלילה היה קם ללמוד תלמוד אצל מרי יוסף...
מרי שלום בן יוסף צארום הוא אחיו של ראש הקהילה התימנית בירושלים, ראב"ד מרי יחיא בן יוסף צארום. יש להעריך, כי נולד סביב שנת תר"ג (1843), שנה בה נולד אחיו בצנעא. הוא ומשפחתו עלו לא"י בשנת אעלה בתמ"ר (1882), עם קבוצה של מאות יהודים מצנעא ומרכז תימן והתיישבו בירושלים.
הוא היה בקי עצום בש"ס ובפוסקים, היה לו זכרון מפליא ועסק בהרבצת תורה. הוא היה נכה מלידה, גידם בידיו וברגליו, ולמרות מוגבלותו...
ר' שלום בן צאלח צארום העתיק את ההגדה של פסח בשנת תר"מ (1880), לא ידוע מקומו.
מרי שלמה בן דוד צארום היה מחכמי צנעא בתחילת המאה העשרים. נולד במחצית השנייה של המאה הי"ט בצנעא.
ביום שלישי, ט"ו בשבט שנת תר"ע (1910), שלחו חכמי צנעא תשובה ליהודי תימן בירושלים, בעניין המנהג לאפות מצות ביום טוב של פסח כפי שנהגו בתימן, בעוד שבקרב מנהג ספרד לא נהגו לאפות ביום טוב עצמו. על התשובה חתמו חכמי צנעא וחברי בי"ד: מרי חיים קורח, מרי אהרן כהן, מרי יחיא קאפח, מרי אברהם בדיחי, מרי...
ר' שלמה בן יוסף צארום היה מנכבדי הקהילה או מנהיג באחת הקהילות בצנעא שנים ספורות לפני העלייה הגדולה לארץ. הוא חתום עם מרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי בשנת תש"ב (1942) על שטר חוב לשלמה בן חיים כסאר.
יתכן והוא חתום בתור עד בלבד.