חכמי תימן

תצוגת 71 - 80 מתוך 176

ברק, מאה כ'

מרי שמעון בן יחיא צאלח נולד בצנעא בשנת תרע"ט (1919), דור שביעי למהרי"ץ. למד תורה בצנעא אצל מרי יוסף שמן. התייתם בגיל צעיר והיה רעב ללחם. התפרנס מעיבוד עורות בתימן והתחתן בגיל כ"ח שנים, גיל מבוגר יחסית בתימן.

בצעירותו היה מראשי המגינים על בית כנסת צאלח, כאשר הצבא שלח חיילים להרוס את בית הכנסת ומרכז הרוחני המרכזי בצנעא. עוד בתימן קודם לנישואיו ארגן שיעורי תורה לצעירים...

בבי': תכלאל עץ חיים השלם, שו"ע ע"פ זבח תודה, שערי קדושה; בניו יוסף ומאיר; היכרות אישית.

ר' זכריה בן סעדיה אלצאנע העתיק את פירוש רש"י לתורה ומגילות, עפ"י הערכה במאה הי"ט. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו.

בכה"י רכ"ה דפים. קפ"ד הדפים הראשונים פירוש רש"י לתורה, ומדף קפ"ה הפירוש לחמש מגילות. רשימת בעלים שלמה בן מורי אחיא קנה אותו לתשוקת הבן אברהם בן שלמה.

בקולופון דף 184ב' כתוב:

"נשלמו חמשה חומשי תורה... תכון תפלתי ושיח רנתי... זעירא דמן חבריא מחבק אשהתייא... נאם...

בבי': כת"י בהמ"ל L784-24016.

ר' סעדיה בן מעודד צאנע העתיק את הספר עין יעקב במאה הי"ז עפ"י הערכה. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו. בכה"י רכ"ח דפים, ובהם הספר עין יעקב - אגדות התלמוד לסדרים נשים, נזיקין, קדשים וטהרות עם פירוש. עיטר את המסגרות בראשי המסכתות.

בקולופון כתוב:

"תם ונשלם... ספרא זוטרא סעדיה בן אבא מרי מעודד צ'אנע".

בבי': כת"י בהמ"ל R44-192 35.

ר' דוד צארום כתב אוסף של משלי עם ערביים בתוספת למשלים שבתלמוד, במדרש ובאגדה. האוסף מחולק לט"ז כללים, בכל כלל כעשרה משלים. נדפס כנספח לדיואן שירי תימן מהדורת מחבוב, ירושלים תשי"ג. לא ידוע זמנו המדויק ומקומו, ועפ"י הערכה חי במאה הי"ט-כ'.

בבי': רצהבי, תורתן, ע' רל"ב.

מרי זכריה צארום היה חכם בצנעא, כנראה, באמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בספרו של מרי דוד בן שלום ג'מל-גמליאל חפץ דוד. עסק, כנראה, בטעמים ודרשות לתורה. מרי דוד גמליאל כותב לאחר אזכור שמו "נר"ו" - נטריה רחמנא ופרקיה, משמע, שהיה בחיים בזמן כתיבת הספר שנכתב בצנעא באמצע המאה הי"ט.

בבי': רצהבי, תורתן, ע' פ'.

מרי חלקיה בן מרי יחיא בן דוד צארום היה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט. נולד, להערכתי, לקראת אמצע המאה הי"ט. אביו היה מחכמי צנעא (ע"ע).

הוא התכוון לעלות לא"י בשנת תרמ"א (1881) עם קבוצת העולים של אעלה בתמ"ר (תרמ"ב - 1882). יחד עם אביו ר' יחיא, מכרו את כל רכושם והגיעו לעיר הנמל חודידה, שם שהו חמשה חודשים בהסגר בתנאים קשים עם כל העולים לא"י. בחודש טבת תרמ"ב, דצמבר...

בבי': ר"י קאפח, הליכות תימן, ע' 88; ר"י קאפח, כתבים, ע' 887; ניני, ע' 201-202; חבארה, בתלאות תימן וירושלים, ע' 42; י"ל נחום, מצפונות, ע' 247.

מרי יוסף בן אליהו צארום היה מחכמי מרכז תימן באמצע המאה הי"ט. הוא ידוע מתוך הספר חפץ דוד למרי דוד בן שלום ג'מל- גמליאל אשר חיבר את ספרו בצנעא באמצע המאה הי"ט. אחרי שמו כתוב "נר"ו (נטריה רחמנא ופרקיה)", משמע, שהיה בתקופה זו בחיים. יתכן מאוד כי חי בצנעא.

בבי': רצהבי, תורתן, ע' פ'.

מרי יחיא בן דוד צארום נולד בצנעא בתחילת המאה הי"ט. הוא היה מחכמי צנעא במחצית השנייה של המאה הי"ט, ואולי אף דיין במינוי זמני.

הוא חתום בשנת תרכ"ח (1868) עם הרב הראשי וראב"ד מרי שלמה קארה על מכירת חנות לר' יחיא בן דוד שמעון. יתכן, כי היה דיין במינוי זמני או מחליף, או מגדולי חכמי צנעא שאתו חתם הראב"ד. ידוע כי לא היה דיין במינוי קבוע.

בשנת תרמ"א (1881) הצטרף לקבוצת העולים מצנעא...

בבי': ר"י קאפח, כתבים, ע' 886; ניני, ע' 201-202; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ה מס' 97.

מרי יחיא בן יהודה צארום היה מחכמי צנעא באמצע המאה הי"ט. נולד, להערכתי, בתחילת המאה הי"ט.*

הוא ידוע מתוך חיבורים שהעתיק וספרים שחיבר. קודם לי"ט באדר א' תרי"א (1851) חיבר את הספר @44"זרע שלום"@55, העוסק בחידושים לתורה, גמטריאות, סודות ונוטריקונים, וכן שירים וקינות המתעדים אירועים קשים שהיו בצנעא בשנים תר"ז-תרי"ח (1847-1858). האירועים כללו התנפלות של שבטים על שכונות היהודים בצנעא, שוד,...

בבי': י"ל נחום, מצפונות, ע' 230-233; י"ל נחום, מכמנים, ע' קי"ט; י"ל נחום, צוהר, ע' קפ"ט מס' 31, ק"צ מס' 39; רצהבי, תורתן, ע' קכ"ג; כת"י עובד חיים השייך לר' יהודה אברהם משעריים - רחובות, ובו קונטרס שערי קדושה ע"פ לחם תודה.

מרי יחיא בן שוכר צארום היה מחכמי העיר צנעא באמצע המאה הי"ט.

הוא מוזכר בדברי מרי שלום בן יהודה מנצורה, אשר כתב בשנת תר"ג (1843):

"זה הספר הקדוש נכתב לקודש בית הכנסת של הרשב"א הכהן עראקי נע"ג, והוא כתיבת איש קדוש כמו"ר יחיא בן כמו"ר שוכר אלצארום יצ"ו על ידי המשתדל במלאכת הקודש לקבל הנדרים הזקן הישיש מוסא בן הרון אלעזירי יצ"ו, יום ג' ו' בתמוז בקנ"ד (ת"ג - 1843). הצעיר שלום בן לא"א...

בבי': ר"י צוברי, כנסת הגדולה, חלק ב', ע' רמ"ב, רמ"ט; ניני, ע' 145.

עמודים