חכמי תימן
ר' זכריה בן שלמה בן משה הלוי אלצ'אהרי העתיק את כל ספרי הכתובים שבתנ"ך בישוב אלחצנין, בין מחוזות אלשרף וכולאן, מדרום לצנעא, בשנת שמ"ו (1586).
בכה"י רל"ד דפים, עם מסורה גדולה וקטנה, בלי תרגום ותפסיר. בשולי הדפים במספר מקומות פירוש, כמו בקהלת, ישעיה נה, ו ועוד. בכה"י גם מגילת אנטיוכוס בארמית עם תרגום בערבית, פירושי מילים אחדות ממסכת שבת. נעתק במימון ר'...
מרי יוסף צ'אהרי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך שני איזכורים במסוודה - פנקס בית דין צנעא, משם ניתן ללמוד, כי היה לו בן בשם יחיא, ובשנת תקכ"ט - 1768 היה בין החיים.
ראשית, ביום שני כ' במרחשון ב"פ - תקכ"ט - 1768 נכתב בפנקס, כי מרי שלום מכתפן חייב ששה קרוש לסעדיה בן משה כחלאני. העדים: אחד מהדיינים ויחיא בן מרי יוסף אלצ'אהרי.
בפנקס בית הדין כתוב:
בפנינו חתומי מטה...
מרי יחיא-זכריה בן סעדיה בן יעקב אלצ'אהרי נולד בעיר כוכבאן שבמרכז תימן בשנת רע"ט (1519) בערך. הוא נחשב כאחד מגדולי חכמי תימן בכל הדורות. הוא חי בשלב המעבר בין מסורת תימן העתיקה שעסקה רבות בפילוסופיה, במדעים ובמדרשים, לבין המחצית השנייה של המאה הט"ז, שבה החלו להגיע ספרי דפוס רבים לתימן ובתוכם ספרי קבלה ועוד.
הוא סייר מספר שנים במצרים, ארץ ישראל, סוריה, בבל, תורכיה, פרס והודו. בשנת שכ"ז (...
ר' יחיא בן שלום אלצ'אהרי העתיק קובץ חיבורים בהלכות שחיטה וטרפיות במאה הי"ט עפ"י הערכה. לא ידועה שנת העתקה ומקומו.
בכה"י קכ"ב דפים. בכה"י הלכות הרמב"ם ספר קדושה וכן הקונטרס שערי קדושה למהרי"ץ.
בקולופון כתוב:
"ספרא תלשא... יתיא בן שלם אבן משה אצ'אהרי".
ר' מנצור בן סעדיה צ'אהרי היה ממנהיגי העיר ד'מאר שבמרכז תימן בשנת תקפ"ט (1829). הוא חתום על כתובה בעיר לזוג יוסף סיאני וחמאמה ושצ'י.
יתכן, והוא חתום בתור עד בלבד.
מרי סעדיה אלצ'אהרי היה דיין וראב"ד ורב ראשי בעיר רדאע באמצע המאה הי"ט. הרב הראשי האחרון של העיר, מרי יחיא עומיסי פירט את הדיינים בעיר, אך לא פירט את הזמנים בהם שימשו דיינים.
עפ"י הרכבי בתי הדין אני מעריך, כי שימש בדיינות משנת תרי"ג (1853) עד לשנת תרכ"ט (1869) בערך. איתו בהרכב בית הדין היו מרי שלום עומיסי-מניה ומרי עואץ שלמה.
נפטר בעיר רדאע סמוך לשנת תרכ"ט (1869), כיוון שמשנה זו...
מרי סעדיה צ'אהרי היה מחכמי העיר רדאע בתחילת המאה העשרים. הוא חתום עם חכמי רדאע על שאלות ותשובות לחכמי העיר צנעא בשנת תרס"ד (1904). אתו חתומים מרי צאלח חתוכה, מרי יחיא חרירי, מרי נסים נקאש ועוד.
מרי צאלח-צדוק בן שלום צ'אהרי-יצהרי נולד בשנת תרס"א (1901) בשכונת היהודים ג'רן אלקבאיל שבעיר רדאע. ייחוסו ממשפחת החכם והמשורר מרי יחיא אלצ'אהרי מכוכבאן שחי במאה הט"ז, וקדם לו במאתיים שנה בערך. אבי זקנו, ר' סעדיה, עבר מצנעא לשמש דיין ברדאע או בעיר ד'מאר.
התפרנס בתחילה מלימוד תורה לתשב"ר. בגיל ח"י שנים נסע לצנעא ולמד תורה אצל מרי יחיא קאפח, מרי יחיא אביץ', והוסמך לרבנות ע"י ר"י קאפח....
מרי שלום צאלח היה דיין בעיר רדאע בסוף המאה הי"ט ותחילת המאה העשרים.
הוא חתום על פסק דין ביום שישי, י"ב בשבט תרס"ד (1904), עם מרי שלום צאלח חתוכה, מרי יחיא שלום עומיסי ומרי שלום צאלח צ'אהרי. פסק הדין עוסק בבעלות על בית של שלושה אחים בעיר רדאע.
עמודים
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- …
- לעמוד הבא ›
- לעמוד האחרון »