ראבעה, שלמה בן שלום

חכם, מראשוני המקובלים בתימן, מאה ט"ו-ט"ז

מרי שלמה בן שלום אלראבעה חיבר מדרש פילוסופי לתורה ולהפטריות במחצית הראשונה של המאה הט"ז. לא ידוע מקומו.

אין מדובר במשורר מרי שלמה בן שלום ראבעה, אשר חי בעיר רדאע, והעתיק מספר כתבי יד באמצע המאה הי"ז, כמאה ושלושים שנה מאוחר יותר (ע"ע הבא).

בכה"י ר"ו דפים, ובהם המדרש לחומשים ויקרא-דברים כולל ההפטריות. כה"י חסר באמצע. שם החיבור "דרש המזהיר" רשום בשיר בדף 189א'. זמן החיבור כפי שכתוב בדף 54ב': "שנה זו שאני עומד שהיא שנת אתתל"א (לשטרות, ר"פ - 1520)".

את החיבור לחומש ויקרא השלים ר' סעדיה בן שלמה, כפי שכתוב בדף 61א': "השלמתי ספר תורת כהנים... אני סעדיה בן שלמה".

הוא משלב מאמרים רבים ממדרש החפץ, ומקורותיו כחמישים ספרים, ובהם: התלמוד, רמב"ם, מדרשים, ואף שתי מובאות מספרי קבלה - ספר התמונה וספר הבהיר.

לפי זה, הוא החכם התימני הקדום ביותר אשר ידוע לי כי עסק בתורת הקבלה.

לא ידוע לי מתי נפטר והיכן.

בבי': מרגליות, קטלוג המוזיאון הבריטי, חלק ב', ע' 28 מס' 369 (כת"י לונדון ס' בריטית 369-5967); יצחק לנגרמן, שני מדרשים פילוסופיים, קרית ספר, ס"ג (תש"ן-תשנ"א), ע' 1335-1336; רצהבי, תורתן, ע' קי"ב.