חכמי תימן
מרי סעדיה בן יחיא צדוק - צאלח נולד בצנעא בשנת תר"ן - 1890. למד תורה אצל אביו בבית הכנסת אלאוצטא, ובהמשך אצל החכם באשי מרי יחיא קאפח ובנו מרי דוד. נשא לאשה את מרת נעמה, בתו של מרי יחיא קאפח בשנת תרע"ט - 1911 בערך.
ככל חכמי תימן התפרנס מיגיע כפיו, עבד בצורפות, וכאשר נחלש מקצוע זה בצנעא, עבד בבית השלטון בהטבעת מטבעות כסף, מקצוע שהיה מיוחד ליהודים בזכות ישרם ונאמנותם. בשעות אחר הצהרים...
ר' צדוק בן עובדיה היה משורר, וחי בעיר צעדה, בצפון הרחוק של תימן, במחצית השנייה של המאה הט"ז. מידידיו של מרי יחיא אלצ'אהרי, וידוע מספר המוסר שכתב ר"י אלצ'אהרי.
ענו ופרוש ולא נשא אשה. ר"י אלצ'אהרי שר לכבודו שני שירי תהלה, ויחד לו מקום בשתיים ממחברותיו בספר המוסר, ויש להניח, כי היה מידידיו הקרובים ביותר. הוא כותב עליו "בכל ערי מגוריו", משמע, שהיה נודד בתימן.
מרי אברהם בן שלום צאלח נולד בצנעא בראש השנה של שנת תרע"א (1910). אמו יוכבד-חמאמה ואדעי. התייתם מגיל צעיר ועול הפרנסה נפל עליו. היה ידידו של מרי אהרן חמדי, ויחד למדו בבית המדרש של מרי יחיא קאפח בצנעא. נשא לאישה את מרת יהודית בת מרי יוסף סרי הלוי.
הוסמך לרבנות, ושימש מרי של בית הכנסת אלכוחלאני בצנעא משנת תרצ"ב (1932) עד עלייתו לארץ.
בשנת תש"ד (1944), כחמש שנים לפני העלייה הגדולה...
מרי יעיש צובארה היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב גבל אלטרף בתחילת המאה העשרים. הכפר גבל טרף נמצא באזור מחוית ממערב לצנעא.
בתקופה זו מנתה הקהילה שבע עשרה משפחות בערך: טביב, חאזי, חסן, שעתאל, כוחלאני, משרקי, צובארה, כהן ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.
שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים. בפנקס כתוב, כי...
ר' שלמה בן דוד צובארה העתיק בישוב מגרבה בני חג'אג' שלושה חיבורים באמצע המאה הי"ח: הלכות שחיטה וטרפיות עם פירוש בשנת תקי"ח (1758), ספר הפטריות לכל השנה בשנת תקי"ט (1759) וספר עין יעקב בשנת תקכ"ט (1769).
בני חג'אג' היה ישוב במחוז אלקפלה בצפון תימן. כנראה, שאין הכוונה לישוב מגרבה שבמחוז תעז, בדרום תימן.
מצבו הכלכלי היה קשה כנראה, ובשני הקולופונים של כתבי היד הוא כותב "מתוך דוחק...
מרי יוסף בן יעקב בן סעדיה בן אברהם צובירי נולד בצנעא בחג השבועות תרע"ו (1916). אמו מרת שמעה מגארי הכהן.
למד תורה בבית המדרש שהיה ממוקם בבית הכנסת אלאוצטא, מרכז השאמי בצנעא, ומהגדולים שבבתי הכנסת בתימן. למד תורה אצל מרי סעדיה עוזרי, ראש הישיבה, אשר חבבו מאוד ויעד אותו לרשת את מקומו. למד עם מרי יחיא ערוסי ומרי יוסף עמר.
בשנת תרצ"ד (1934) נשא לאשה את מרת יהודית גיאת, ולהם נולדו בן...
מרי מאיר בן ישראל צובירי נולד בצנעא בשנת תרע"ו (1916). למד תורה אצל מרי סעדיה עוזירי בכניס אלאוסטא בצנעא עם מרי יוסף צוברי, רב יהודי תימן במחוז ת"א, מרי יהודה טייבי ועוד. התפרנס בתחילה ממסחר זעיר ממכירת עטראן ועשיית נפות לקמח, אך רבו שכנעו להתפרנס מכתיבת ספרי סת"ם. נשא לאשה את בתו של הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי, ממנו למד הנהגת ציבור. שימש רב בית כנסת חג'אג'י בצנעא עד העלייה הגדולה לארץ....
מרי מעודד בן סעדיה צובירי נולד בישוב מזחאן שבמחוז שרעב בשנת תרמ"ב (1882). למד תורה אצל מרי יחיא בן שלום אב"ד המחוז.
הוא שמש רב ודיין בקהילה. דרך מיוחדת היתה לו בהוראה, והוא ליווה את תלמידיו מנעוריהם עד שבגרו והפכו לתלמידי חכמים.
עלה לארץ בשנת תרצ"ה (1935).
נפטר בשנת תשכ"ו (1966).
ר' עואץ יחיא צובירי היה מראשי הקהילה היהודית בעיר רדאע במחצית הראשונה של המאה העשרים. נולד, כנראה, ברדאע במחצית השנייה של המאה הי"ט.
הוא ידוע לי מתוך תקנה העוסקת בנושא גביית מס שחיטה. בימיו התלוננו הקצבים פעמים רבות כי התקנה הקודמת בעיר רדאע, שעל פיה הקצבים מפרישים את כל העורות והחלבים לקופת ההקדש, היא גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה כתוצאה מההפסד כספי גדול. הוא בדק את טענותיהם ואכן...