צארום, נתן בן מרי חלקיה*

חכם, צנעא, מאה י"ט-כ'

מרי נתן בן מרי חלקיה צארום היה מחכמי צנעא בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה העשרים. נולד, כנראה, במחצית השנייה של המאה הי"ט. התפרנס, כנראה, מכתיבת ספרי קודש כאביו, שהיה מחכמי הישיבה הכללית בצנעא.

הוא חתום עם חכמי צנעא על שו"ת עם חכמי הערים רדאע ועדן, בנושא קריאה בס"ת פעמיים או שלוש. חתומים על התשובה מרי יחיא קאפח - החכם באשי, מרי אהרן בן שלום כהן ומרי משה בן הרב הראשי מרי יחיא יצחק הלוי. התשובה אינה מתוארכת, ונכתבה, כנראה, בתחילת המאה העשרים.

הוא שלח מכתב למרי יוסף בן מרי סעיד גרידי מהעיר ד'מאר, שיחפש לו את הספר ילקוט משה. המכתב עוסק גם במסחר בספרי קודש. אין תאריך במכתב, וההערכה היא, כי מדובר במסמך מהמאה הי"ט-כ'. הוא העתיק בתקופה זו הגדה של פסח, שלהערכתי, נכתבה במאה הי"ט-כ'. בהגדה הוא כותב: "אמר הכותב ראיתי להעתיק לך פירוש הלל הגדול כרש"י כדי שנוסיף בספור י"מ (יציאת מצרים)".

בקולופון בסוף הפירוש כתוב בצורה מעוטרת:

"תם ונשלם ההגדה עם פירוש עץ חיים ופירוש רש"י על הלל הגדול ע"י ספרא חלשא ומסכינא זעירא ותבירא נתן בן כה"י חלקיא יצ"ו (חותמת מסולסלת), ס"ט".

בבי': י"ל נחום, מכמנים, ע' ל', פ"ה; י"ל נחום, חשיפת, ע' שצ"ב; י"ל נחום, מצפונות, ע' 247.