חכמי תימן

מרי סעדיה צברי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי מתוך המסוודה - פנקס בית דין צנעא, ולפני חג החנוכה בפ"ו - תקל"ה - 1775 נכתב בפנקס, כי יצחק בן דוד צברי גירש את אשתו זהרה בת מרי סעיד צברי.

בפנקס בית הדין כתוב:

גירש יצחק בן דוד אלצברי את אשתו זהרה בת מ' סעיד אלצברי וגבתה זכויותיה בגדים ותכשיטי כסף ותבואה, ונשאר לה שני קרוש ורבע ושמינית. קרוש ורבע ושמינית עד חנוכה וקרוש לסוף...

מרי שלום צברי היה מחכמי צנעא במאה הי"ח. שמו ידוע לי משני מקורות: כתב יד פרטי העוסק בהלכות שחיטה ופנקס בית דין צנעא.

כתב היד הפרטי הוא מאמצע המאה הי"ט ובו העתיק הדיין מרי יוסף מנזלי את הספר מקור חיים, ובסופו דף שכתב הרב הראשי מרי יוסף קארה ובו עדויות של עשרות מחכמי צנעא, המתיר בהמה שנמצא מחט תחובה בבית הכוסות. שמו של מרי שלום צברי מוזכר בן המתירים בסמוך לדיינים מרי יחיא צעדי ומרי יחיא...

מרי שלמה צברי היה חכם, וכנראה, רב קהילה בישוב חלי בתחילת המאה העשרים. הכפר חלי נמצא באזור מחוית ממערב לצנעא.

בתקופה זו מנתה הקהילה עשרים ושתים משפחות בערך: חאזי, גראדי, הזמי, עזירי, כ'רבי, ערוסי, רחבי, עיינה, קוזי, קרואני, נגאר, ברעי ועוד. ליד שמו בלבד נוסף התואר מרי, משמע, שהיה רב הקהילה.

שמו ידוע מפנקס השליחות של מרי שלמה נדאף, שד"ר הקהילה התימנית בירושלים בתחילת המאה העשרים...

מרי שלמה צברי נולד באמצע המאה הי"ט כנראה, בישוב אלחבר שבמחוז ארחב, מהלך יום אחד של הליכה מצפון לצנעא.

שמו ידוע לי מתוך דברי אהרן צוברי, נכדו של תלמידו מרי סעיד עואד. מרי סעיד חי בכפר אלחאג'יב במחוז ארחב, לא היה להם מניין בשבתות ולכן היו הולכים להתפלל בישוב אלחבר הסמוך. שם גם למד תורה אצל מרי הישוב מרי שלמה צברי.

נפטר בישוב בסוף המאה הי"ט או בתחילת המאה העשרים.