כהן, ישראל בן שלמה
מרי ישראל בן שלמה כהן ידוע מחיבורו סגולת ישראל - פירוש למדרש הגדול. נולד, להערכתי, במחצית השנייה של המאה הט"ז, לא יאוחר משנת ש"נ (1590), בעיר הכהנים צ'ובירה שבמרכז תימן. הוא מזכיר את רבו מרי ישראל בן נח, שם לא נפוץ בתימן. אולי זה שם ספרותי.
כתב את חיבורו "סגולת ישראל" או בשם הנוסף "שארית ישראל" לא לפני שנת שע"ט (1619), שנה המוזכרת בחיבורו, ואולי בשנת ת' (1640). מטרת החיבור בתחילה הייתה לכתוב פירוש עפ"י הקבלה למדרש הגדול. תלמידיו ביקשוהו שיפרש להם עפ"י הפשט והמדרש, ולכן כתב פירוש שני, ובו פירש את מדרש הגדול עפ"י הפרד"ס.
מקורותיו: ספרות ימי הביניים ופילוסופיה, ספרות שעסקו בה בתימן באופן כמעט בלעדי עד אמצע המאה הט"ז, ומתקופה זו חודרים ספרי קבלה רבים לתימן, ואף בהם השתמש בחיבורו. הוא מושפע רבות, כרבים מחכמי דורו, מפירוש רבינו בחיי לתורה, ומביא גם את פרשני התורה: רש"י, רמב"ן, ר"א אבן עזרא, ספרי קבלה כמו זוהר, תיקונים, ספר יצירה, רקאנטי ועוד.
בסוף פרשת נצבים הוא כותב, כי נאלץ לצאת לגלות "כגון אנא ישראל כהנא, דהויתי גלי ומטולטל מעיר לעיר וממדינה למדינה, קדשא ב"ה יקיים עלאי: יש ישראל ושקט ושאנן ואין מחריד".
הספר לא התפשט רבות בתימן. ידועים ממנו מספר כתבי יד. הספר יצא לאור פעמיים במהדורת צילום, בראשית ושמות, ראש העין תשל"ד, וכן בירושלים תשנ"ד.
בחיבורו פרטים היסטוריים חשובים. בפרשת בלק על הפסוק דרך כוכב מיעקב הוא כותב:
"וכן היה בשנת השע"ט ליצירה (1619) עלו שני כוכבים מן המזרח... והיינו אומרים שהם כוכבי המשיחיים. אח"כ נפל דבר בישראל וימותו כל החכמים והזקנים אשר בכל ערי תימן וימותו כל החכמים אשר בעיר הכהנים אלצ'ובירה אשר אני יושב בה, ואוותר אני לבדי, ורבי המובהק ישראל בן נח יש"ל. ועדיין אנו מצפים לרגלי המשיח אולי נולד בשנה ההיא, ועדיין לא בא עתו להגלות שכן משה רבינו נולד במצרים והרגישו בו האצטגנינים ולא נגלה עד סוף שמונים שנה".
מקטע הזה ניתן ללמוד על אווירה משיחית שהייתה באזורו בזמנו בתימן ובעיר צובירה.
בפתיחה לספר הוא כותב:
"אמר ישראל הכהן כאשר יעצני ה' לחבר פי' ראשון על מדרש הגדול על דרך הקבלה, אמרו לי התלמידים עדיין אנו צריכים לדברי הפשט והמדרש, אמרתי להם, סבור הייתי שהפשט ידוע הוא אצליכם ואין אני צריך לפרש לכם אלא דברי אגדה. ולפיכך נערתי חצני וחיברתי פירוש שני והוא זה שהכנסתי בו פרד"ס, הב"ה יעזרני להשלימו ויעזרני על מעשי רצונו כרצונו אמן כי"ר".
נפטר, כנראה, בעיר באמצע המאה הי"ז.