פרשת שבוע

מדוע ציווה הקב"ה מלכתחילה על עצם הקרבת קרבנות?

אמנם הקרבנות מסייעים לכפר על עוונותיהם של ישראל, אבל אין התורה מבארת לנו מדוע קיים צורך בקרבנות דווקא. שני פוסקים חשובים חלוקים בדעותיהם, והם הרמב"ם והרמב"ן.

שאלות

 1. רש"י ל"ה א' – "ויקהל משה" – מתי הקהילם?

2. ל"ה ב' – רבנו בחיי מעיר את תשומת לבנו לשינוי בין הכתוב בפסוקנו: "קודש ‑‑‑‑‑ שבתון לה'", לעומת הפס' בט"ז כ"ג: ‑‑‑‑‑ שבת קודש לה' "; לומר לך שראוי להוסיף על קדושת השבת לפניה ב‑‑‑‑‑ ‑‑‑‑‑, ולאחריה – במוצש"ק.

3. מנין שהמשכן והמלאכה אינם דוחים את שבת המלכה? כי הכתוב הקדים אזהרת ‑‑‑‑‑ לציווי מלאכת המשכן.

4. ל"ה ל' – "רְאו קרא ה' " – בעל הטורים: שאין מעמידין ‑‑‑‑‑ על הציבור אלא מדעתם.

קיימת מחלוקת בתלמוד (פסחים קיד, ב) מהם שני סוגי התבשיל שהזכירה המשנה, ולא הוכרעה המחלוקת: "מאי שני תבשילין, אמר רב הונא סילקא וארוזא... חזקיה אמר אפילו דג וביצה שעליו. רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר, אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא, ורש"י פירש אפילו חתיכת בשר ומן המרק.האגודה לטיפוח מורשת יהדות תימן

יוצא, שבמשנה ובתלמוד אין פירוט אילו תבשילים חייבים להיות, וכן אין אזכור שתבשיל אחד צריך להיות צלוי.

'עת שערי רצון' – המכונה 'פיוט העקדה' – לר' יהודה בן שמואל אבן עבאס (רצוי לקרוא את המאמר כשהפיוט מונח לפניכם) – מושר בקהילות של יוצאי ספרד ובני עדות המזרח ברה"ש לפני התקיעות בשופר. הפיוט הוא תיאור דרמטי של עקדת יצחק המשלב בהרחבה מדרשי חז"ל. הפייטן אורג במלאכת מחשבת את המדרשים שנכתבו אודות סיפור העקדה – מדרשים שבאו למלא את הצמצום והשתיקה הנוראה שבסיפור העקדה, כפי שהוא משתקף בתורה.

מנהג יהודי תימן במאות השנים האחרונות לומר את האשמורות באשמורת הימים של חודש אלול ובעשרת ימי תשובה.

http://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpg1. מה הפירוש אדר?

אדר הוא החודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב', שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו יחול חג הפורים. שמו של החודש מופיע במגילת אסתר ובספר עזרא פרק ו'. שֵם החודש, כשם שאר חודשי השנה, הובאו לארץ מבבל ע"י שבי ציון בתחילת בית שני. ישנן שתי הוראות לשרש אד"ר:

http://www.teman.org.il/sites/default/files/Backgrund_4.jpgפירושים רבים נכתבו על הפסוק: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה", ואנחנו ננסה לפרשו כפשוטו – אכן האדם דומה לעץ השדה. ויתרה מזאת – העץ הנטוע בַטבע עם שורשיו העמוקים מסמל את הקשר החזק בין האדם לאדמתו. וכך נאמר בשמו של הבעש"ט: "אדם ואילן היינו הך, אחד קשה ואחד מך (נמוך), אדם ואילן - היינו הך".

עמודים

Subscribe to פרשת שבוע